חאוה נ' משטרת ישראל ואח'

החלטה

1.ביום 2.2.2014 ביקש ב"כ התובעים לחייב את הנתבעים בגילוי מסמכים ספציפיים כדלקמן:

א. מסמך מועד תחילת מיונים של השוטרים שהתגייסו בחודש דצמבר 2003,

ב. מסמך מועד תחילת מיונים של השוטר רענן ברוך לרבות מועד ראיון מפקד ולרבות מועד מעבר ליחידה הכלכלית.

2.הבקשה הועברה לתגובת ב"כ הנתבעת, אשר התנגדה לה. בתגובה נטען כי הנתבעים העבירו לתובעת את מלוא המידע הממוחשב שהיה בידיהם על אודות נתונים הגיוס של השוטרים שגויסו למשטרה החל מיוני 2003 ועד לפברואר 2004 וכי על מנת לתת תשובה יהיה צורך להוציא 124 תיקים מארכיון המשטרה ולברור מתוכם את המידע הרלוונטי המבוקש. באשר למידע המבוקש לגבי השוטר רענן ברוך, מתנגדת ב"כ הנתבעים בטענה של פגיעה בפרטיות של צד שלישי. הובהר בתגובה שאין מחלוקת כי ישנם שוטרים שגויסו למשטרה במהלך דצמבר 2003.

3. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, קובעת:

בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

הקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים הם:

א. האם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולפשטו.

ב. עקרון הרלוונטיות, מול עיקרון איזון אינטרסים בין הצדדים וכלפי צדדים שלישיים שעלולים להיפגע כתוצאה ממתן צו.

לעניין זה נפסק:

"תמיד תעמוד השאלה של הרלוונטיות של המסמך, שבו רוצים לעיין, ותמיד תעמוד השאלה של איזון אינטרסים, איזון אינטרסים - כשיקול כללי במסגרת סעיפים 32 ו-33 לחוק בית-הדין לעבודה ולא במסגרת דיני "החסיון" שבמשפט הכללי, שמקורם בחוק" (דב"ע מג/3-123 וינר נ' אוניברסיטה בן גוריון בנגב פד"ע טו 206).

כאשר הפגיעה בזכויות המשיבה ו/או של צדדים שלישיים היא מזערית ואיזון האינטרסים – אפשרות להגיע אל חקר האמת על ידי גילוי המסמכים הרלוונטיים רב, הרי שיש להכריע לטובת גילוי המסמכים.

4.המידע המבוקש אינו "גילוי מסמכים", שמשמעותו להציג לצד שכנגד למשפט מסמך אשר קיים אצל יריבו. במקרה של המידע המבוקש, אין מדובר במסמך קיים, אלא במידע שניתן להוציא ממסמכי הנתבעת.

ספק רב באשר לרלוונטיות של המידע המבוקש, שאינו מתייחס באופן ספציפי לתובעים אלא לשוטרים אחרים שגויסו, כאשר כפי שעולה מן המסמכים שבתיק, אין חולק כי אכן היו מועמדים שגויסו למשטרה המועד הנטען. מעבר לכך, אין ספק כי בגילוי המידע המבוקש לגבי השוטר רענן ברוך ישנה פגיעה ממשית בזכותו לפרטיות.

זאת, בנוסף להכבדה אשר תגרם לנתבעת כדי להמציא את המידע המבוקש.

תוך איזון בין האינטרסים המעורבים והנזק שייגרם לשני הצדדים כתוצאה מקבלת הבקשה, או אי קבלתה, אני סבורה כי אין להיעתר לבקשה.

לכן, הבקשה לגילוי מסמכים שהוגשה מטעם התובעים נדחית.

לדיון לשמיעת הוכחות במועד שנקבע.

ניתנה היום, י"ג אדר ב תשע"ד, (15 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.