חאג יחיא נ' פארס ואח'

פסק דין

התובע הזמין חופשה בחדרי האירוח של הנתבע. התובע הזמין שני חדרים כאשר לדבריו, הזמין חדר זוגי אחד עבורו ועבור אשתו וחדר נוסף בו התעתדו ללון הוריו ואחותו.

לדברי התובע, התאכזב מרה מרמת חדרי האירוח, עד כי בסמוך לאחר הגעתם למקום, עזבו אותו. טענות מספר בפי התובע:

ראשית, הדרך אל חדרי האירוח, נסיעה בת 25 דקות, עברה בשביל שאינו סלול כאשר נדרש רכב מסוג ג'יפ לצורך הנסיעה בו. כמו כן, המרחק מגביל עד מאד ביציאה ובכניסה אל הצימרים והקשה על הוריו המבוגרים.

שנית, בחדר האירוח של הוריו לא היה מקום שינה ראוי לאחותו.

שלישית, חדרי האירוח לא היו נקיים וכך גם הבריכה.

רביעית, עובד המקום ביצע עבודות עם מכונות חשמליות אשר גרמו לרעש טורדני.

התובע אישר כי כאשר פנה אל הנתבע, לא העלה בפניו את טענותיו, אלא את עניין הרעש מהעבודות וטען כי התשובה שקיבל היתה כי החלו בעבודות כעת, לאחר שהתובע הודיע כי בכוונתו לעזוב. התובע טוען כי במקום היה ציוד רב ולא סביר שניתן היה להביאו ברגע, מייד לאחר שהודיע כי בכוונתו לעזוב. התובע טוען כי פנה אל הנתבע והציע לו לשלם מחצית מעלות החופשה המוזמנת על מנת לבטל את הזמנתו, אולם הנתבע סירב ודרש את מלוא התשלום.

לתמיכה בטענותיו, הציג התובע תמונות בהן נראה, בין היתר, אדם עובד במקום.

הנתבע הכחיש את טענותיו של התובע. הוא טען כי אביו של התובע הלין בפני התובע על כי אין בקרבת מקום קניון וים וזו הסיבה לביטול החופשה. הנתבע טען כי מעולם לא הודיע לו התובע כי אחותו אמורה להגיע גם היא וכי הוא מארח זוגות בלבד, או משפחות כאשר הילדים ישנים בתנאים מאולתרים, זאת מאחר שחדר האירוח מתוכנן ומיועד לזוג. הנתבע הבהיר כי דרך העפר המובילה לחדרי האירוח, אורכה 500 מ' בלבד. לדבריו, סירב להצעת התובע לתשלום מופחת כנגד הביטול, מאחר שלא היה כל הצדקה לביטול ולא היה לנתבע כל דרך להשכיר את חדרי האירוח לאחרים בהתראה שכזו. הנתבע הבהיר כי הבריכה לא אמורה היתה להיות פעילה באותה תקופה שכן בשים לב לתנאי מזג האויר במקום, עונת הרחצה מתחילה רק מאוחר יותר. יתרה מזאת, לדבריו, היה במקום שלט האוסר רחצה, אולם תצלום שלט שכזה לא הוצג בפניי.

אחר ששמעתי את בעלי הדין, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות, בהעדר הוכחה.

התובע לא עמד בנטל להוכיח כי הנתבע הפר את תנאי האירוח המובטחים.

לא הוצגה בפניי כל ראיה שהיא אודות רמת הנקיון של חדרי האירוח במועד שבו הגיע התובע אליהם. לא הוצגה גם כל ראיה אודות המרחק שנדרש לצורך הנסיעה וטענת התובע בנושא מוכחשת על ידי הנתבע. אשר לטענה לרעש בגין עבודות במקום, אזי גם כאן, לא הוכח שתלונת התובע בעניין לא הועילה. ההפך הוא הנכון, התובע בעצמו העיד כי נאמר לו שהעבודות מתבצעות בעת שהייתם רק מאחר שהודיע על עזיבתו. לא הוכח כי העבודות לא היו מופסקות אם היה התובע בוחר להישאר במקום. אני מקבלת את טענת הנתבע כי הבריכה לא היתה פעילה בעונה זו וכי לא היתה צריכה להיות פעילה לאור תנאי מזג האויר בתקופה הרלוונטית. כך גם, מקבלת אני את הטענה כי כלל לא הוזמן מקום לינה לאחות התובע. אם אכן היה התובע מזמין מקום גם בעבור אחותו, כיצד זה לא פנה וטען זאת מפורשות בפני הנתבע? התובע אישר כי לא פנה אל הנתבע בעניין אחותו ולא נתן כל טעם הגיוני לכך. אם הזמין גם בעבורה מקום, כיצד זה לא טוען זאת בבירור מול הנתבע? אם היה מוזמן עבור האחות מקום והתוצאה היתה שאין לה היכן לישון, ברי כי בכך היה כדי לגרום לביטול העסקה. התנהלות התובע אשר בוחר לשתוק בעניין זה אומרת דרשני ומובילה אותי למסקנה כי טענת הנתבע בעניין נכונה וכי לא הוזמן מקום עבור אחותו של התובע.

המסקנה מן האמור כי התביעה נדחית תוך חיוב התובע בהוצאות הנתבע בהליך, סך של 700 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה