המ"ש
בית משפט השלום לתעבורה בעכו
|
5381-09-11
23/10/2011
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
| - נגד - |
התובע:
חנאן חאג'
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
המבקשת עתרה להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה וטוענת כי העבירה בוצעה בידי אביה אשר אף שילם את הדוח. המשיבה מתנגדת להארכת המועד עקב תשלום הדוח.
לאחר ששקלתי את הנסיבות, אינני רואה אפשרות להיעתר לבקשה.
כידוע, הכלל הוא כי כאשר משלם אדם את הקנס שנקבע בדו"ח העבירה, בתוך 90 יום מיום המצאת הדו"ח, רואים אותו כמי שהודה בביצוע העבירה, הורשע ונגזר דינו. בנסיבות אלה, אין המדובר בהארכת מועד "רגילה" אלא למעשה בבקשה לאפשר חזרה מהודאה וביטול גזר דין. בית המשפט העליון קבע ברע"פ 2096/07 ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל כי הדבר אפשרי רק בנסיבות מיוחדות בהן לא ידע אדם, ולא יכול היה לדעת על הדוח ותשלומו.
לא זה המקרה שלפניי, המבקשת ידעה על הדוח אלא שסברה "כי די שאביה לקח על עצמו אחריות לעבירה ונשא בנטל הכספי, כדי שמחשב משרד הרישוי יתעדכן בהתאמה".
המדובר בטענה שאינה יכולה להתקבל. בהיעדר כל פעולה פוזיטיבית מצד המבקשת ואביה כיצד ניתן היה לצפות שמחשב משרד הרישוי יתעדכן? בנסיבות דומות לנסיבות כאן אמר בית המשפט המחוזי בחיפה:
המערער ואמו סברו, ששעה שהאם שילמה את הקנס בדואר, הרי שאוטומטית רישום העבירה מוסב על שמה ומכאן שמבחינתם העניין הוסדר. כבר עתה אציין, שטיעון זה אינו הגיוני וסביר, שכן לא סביר שהסבת עבירת תנועה תעשה בסניף הדואר, וזאת בלי כל רישום מתאים. מה גם, שלא ייתכן שהדו"ח נרשם על שם המשלם בפועל בדואר ובעיקר משום שפקיד הדואר אינו מורשה לערוך שינוי כלשהוא בדו"ח.
ע"פ 2626/07 אהוד אבני נ' מדינת ישראל.
גם שם, כמו כאן, הוגשה הבקשה רק אחרי סנקציה שנקט משרד הרישוי וגם שם כמו כאן, קיים היה מצהיר אשר נטל אחריות לביצוע העבירה, אך למרות זאת ראה בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לאור ההלכות המושרשות בדבר הארכת מועד לאחר תשלום הדוח.
אשר על כן, אינני רואה אפשרות להיעתר לבקשה גם במקרה זה, והיא נדחית.
הדרך הפתוחה בפני המבקשת במקרה דנן היא פנייה לתובע לביטול הדוח לפי סעיף 229(ח'), ופעולה זו ניתן לבצע גם לאחר תשלום הדוח, וזאת בניגוד להארכת מועד שאינה אפשרית עוד.
ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ב, 23 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.