תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
50765-02-13
13/01/2014
|
בפני השופט:
חנה לפין הראל
|
- נגד - |
התובע:
אבי זרי
|
הנתבע:
1. עיריית חיפה 2. ח.פ 500240007 3. הראל חברה לביטוח בע"מ 4. ח.פ 520004078
|
פסק-דין |
פסק דין
הצדדים:
1.התובע הינו אזרח ישראלי, בעל רכב מסוג פורד מ.ר. 61-801-56 (להלן: "הרכב").
2.הנתבעת 1 (להלן: "העירייה") הינה האחראית לפעילותם ולתקינותם של מערכות פינוי האשפה כולל עובדיה ומי מטעמה.
3.הנתבעת 2 הינה המבטחת של העיריה וזאת לפי פוליסת ביטוח מס' 73020058712.
טענות התובע:
4.התובע החנה את רכבו כחוק ברח' לבונטין 4 בחיפה.
5.כאשר הגיע התובע אל רכבו בבוקרו של יום ה-5.6.2012, הבחין כי פח העירייה נמצא בתוך רכבו בדלת הקדמית של הנהג ובכנף הקדמית של הרכב, וזאת כתוצאה מפגיעה של משאית השייכת לעירייה (להלן: "התאונה" או "האירוע").
6.כתוצאה מהאירוע נגרמו לתובע נזקים בגין רכבו.
7.במועד קרות האירוע לא הייתה לתובע פוליסת ביטוח מקיף, ולכן לא היה יכול להפעיל את הביטוח ולקבל את כספו. על כן, פנה התובע אל העירייה והציג בפניה את כלל המסמכים והנזקים שנגרמו לו בעקבות האירוע. בתגובה לכך, השיבה הנתבעת 2 כי מבדיקה שביצעה, עולה כי אין לייחס לעירייה כל רשלנות.
8.העירייה אחראית לקרות הנזק, בין היתר, בשל העובדה כי כלל נושא הטיפול בסילוק האשפה נמצא בתחום אחריותה, מתוקף פקודת העיריות וכל התקנות והצווים הנלווים לדינים אלו. העירייה לא קיימה את החובות המוטלות עליה על פי דין, חובות אשר נועדו לטובתו של התובע ושל שאר התושבים ולא קיימה את ההוראות אשר היא עצמה קבעה בדבר סילוק הפסולת.
9.לחלופין, התאונה אירעה בגין רשלנות העירייה ו/או מי מטעמה וזאת על פי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. בענייננו, מתקיימים כל היסודות המקימים את עוולת הרשלנות, כפי שנקבעו בפסיקה.
10.בענייננו, מתקיימת חובת זהירות מושגית. העיריה אחראית לתקינות פעולת סילוק האשפה בכל הנוגע למתחם הציבורי ברשותה. העיריה הייתה צריכה לצפות מראש את הנזקים אשר נגרמו לתובע כתוצאה ממחדלה של העיריה, בכך שלא מנעה את אירוע קרות הנזק. העיריה הינה בעלת המקרקעין, כל עוד לא הוכח אחרת, ומיקום החניה מעיד על כך שהאחריות של העיריה היא אף אחריותו של בעל המקרקעין.
11.כמו כן, מתקיימת במקרה דנן חובת זהירות קונקרטית. בנסיבות המקרה הספציפיות, על העיריה היה לצפות מראש מעצם היותה רשות מקומית ובעלת הקרקע כי טיפול לא נאות של העיריה בסילוק האשפה על ידה או מי מטעמה, מקימים אחריות ישירה לעירייה בגין אירוע קרות הנזק אצל התובע.
12.כן מתקיים קשר סיבתי משפטי, הן על פי "מבחן הצפיות", הן על פי מבחן "השכל הישר", והן על פי מבחן "הסיכון".
13.מעבר לכך, הפרה העיריה את החובה החקוקה המוטלת עליה בהיותה רשות מקומית, לנקוט חובת זהירות ולדאוג לבטיחות אזרחיה ולרכושם, חובה המתחייבת מעצם היותה המפעילה הבלעדית של אמצעי סילוק האשפה. העיריה ו/או מי מטעמה לא נהגה כפי שרשות מקומית מיומנת וסבירה צריכה לנהוג בנסיבות המקרה דנן.
14.העיריה אחראית לתאונה באחריות ישירה ובאחריות שלוחית, לרבות מחדלי עובדיה ו/או שלוחיה ו/או הפועלים מטעמה.
15.הנתבעות ו/או מי מטעמן חייבות לפצות את התובע על נזקיו בשל הרשלנות ו/או הפרת חובות חקוקות, שלה ו/או של עובדיה ו/או של שלוחיה בכך שלא דאגו לנוהלי בטיחות ו/או גרמו לקרות הנזק לרכושו של התובע.
16.אחריותה של הנתבעת 2 קמה מכוח פוליסת הביטוח אשר הוצגה על ידה. דחיית התביעה על ידי הנתבעת 2 אין לה על מה לסמוך ונעשתה אך ורק כדי לצאת ידי חובה, באשר אין הדחייה מגובה בסעיף מסעיפי הפוליסה או מהאירועים אשר אירעו בפועל.
17.לאור כל האמור, מבקש התובע את הסעדים הבאים: