זרחיה ואח' נ' מיכאל אזוגי ואח'

החלטה

לפני בקשה של התובעים לחידוש הליכי התביעה ותיקון כתב התביעה.

הרקע העובדתי לבקשה

1.כתב התביעה שבכותרת הוגש ביום 31.3.05.

2.במסגרת בקשה למחיקת כתב התביעה מחוסר עילה ולחלופין להעמדת התביעה בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, ניתנה החלטה ביום 30.11.06, כי יש להעמיד את בירור התובענה עד להכרעה בת.א. 1696/03 (להלן: "ההליך הקודם").

3.עוד ביום 22.10.06 נמחקה התביעה בהליך הקודם במעמד צד אחד.

4.במסגרת דיון בבקשה לביטול החלטת בית המשפט המחוזי למחיקת התביעה מיום 10.7.08, נמחקה הבקשה לביטול ההחלטה בהסכמת התובעים.

עיקר טענות התובעים בבקשה

1.לטענת התובעים, ההליך הקודם נמחק מבלי שנקבעו בו ממצאים, ולכן יש צורך בחידוש ההליכים בתובענה דנן.

2.לעניין תיקון כתב התביעה, טוענים התובעים, כי במסגרת גזר הדין שניתן בת.פ. 8743/07 כנגד הנתבעים 10 ו-14, נקבעו, ביום 8.3.09, עובדות אשר לא היו ידועות לתובעים לפני הגשת התובענה שבכותרת, ביניהן מסירת דיווחים כוזבים לרשות לניירות ערך ולבורסה לניירות ערך, במטרה לטעות משקיע סביר.

3.לפיכך טוענים התובעים כי קמה להם עילת תביעה נוספת נגד הנתבעים 10 ו-14, בקשר עם האירועים המפורטים בגזר הדין.

4.לטענת התובעים, מאחר ואירועים אלה חופפים לפעולות הנתבעים כולם, מתבקש תיקון כתב התביעה תוך הכללת העילות המפורטות בגזר דין.

עיקר טענות נתבע 13 בתגובה לבקשה

1.לטענת הנתבע 13 יש לדחות את הבקשה מכמה טעמים:

2האחד, התיישנות עילת התביעה.

לטענת הנתבע 13, כתב התביעה נשוא הבקשה הוגש לבית המשפט ביום 31.3.05 על בסיס הטענה שחברה ציבורית דאז, יסתא השקעות בע"מ (להלן: "החברה") פרסמה פרט מטעה, בדוחות התקופתיים שלה לשנים 1998-2001.

מאחר ובית המשפט החליט להעמיד את בירור התביעה דנן עד להכרעה בהליך הקודם, ומאחר וההליך הקודם נמחק עוד ביום 22.10.06 או לכל המאוחר ביום 10.7.08, עת דחה בית המשפט המחוזי בקשה לביטול החלטתו למחיקת התביעה שניתנה במעמד צד אחד, אזי ממועד ההכרעה בהליך הקודם ועד למועד הגשת הבקשה דנן חלפו כארבע שנים וחצי.

3.עוד, טוען הנתבע 13, כי עילת התביעה קמה לתובעים ביום 1.4.03 ולפי סעיף 31(ב) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), שעל יסודו הוגשה התביעה, הקובע תקופת התיישנות של שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם, הוגשה התביעה יום אחד בלבד לפני תום תקופת ההתיישנות, שכן חלק ניכר מהמניות נרכש בשנים 1999-2000.

4.לטענת הנתבע 13, על פי סעיף 15 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), ועל פי הפסיקה שפירשה אותו, המונח "תובענה שנדחתה" כולל את כל המקרים בהם מגיעה התובענה לקיצה מכוח החלטת בית משפט, לרבות החלטה על הפסקת תובענה. לכן, התקופה שבין הגשת התביעה ביום 31.3.05 ועד לדחייתה ביום 30.6.06 עוצרת את מרוץ ההתיישנות.

לטענת הנתבע 13, בהחלטת בית המשפט המורה על הפסקת התובענה דנן נקבע כי בירור התובענה יופסק עד להכרעה בהליך הקודם. ההליך הקודם הוכרע, לטענת הנתבע 13, ביום 22.10.06 או לכל המאוחר ביום 10.7.08. לפיכך, טוען הנתבע 13, כי התקופה שחלפה מיום מחיקת ההליך הקודם ועד להגשת הבקשה לחידוש הליכים, ביום 8.3.11, מצטרפת ונמנית למניין תקופת ההתיישנות, וכאשר, התובענה דנן הוגשה יום אחד בלבד לפני התיישנות התביעה, ועל כך אין חולק, טוען הנתבע 13, כי התביעה התיישנה.