זערור נ' בנק לאומי לישראל סניף רמלה

המבקש – ע"י עו"ד אבי שטרית

המשיב – ע"י עו"ד רחל כרמי

החלטה

1.עניינה של ההחלטה בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), לביטול הבאת שיקים במניין שיקים אשר סורבו על ידי המשיב.

2.המשיב שלח למבקש הודעה מיום 07.09.10 על החלת הגבלה על פי החוק בשל עשרה שיקים אשר סורבו על ידי המשיב, אשר פרטיהם הובאו בסעיף 9 להודעת ההגבלה. (ההודעה צורפה לבקשה כנספח א'. להלן: "הודעת ההגבלה").

3.א.אין מחלוקת בין הצדדים כי שיק מס' 7 ברשימה (שיק מס' 5806213 ע"ס

10,000₪), סורב עקב טעות המשיב, משום שהוצג לפירעון טרם זמנו, והוא אינו בא במניין השיקים אשר בגינם הוגבל חשבון המבקש.

ב.המשיב טען כי תשעה ימים לאחר שנשלחה למבקש הודעת ההגבלה, ביום 16.09.10 סורב בחשבון המבקש שיק בסך 194₪ אשר מועד פירעונו 15.09.10 (להלן: "שיק מס' 11"). משכך, לטענת המשיב, הגם ששיק מס' 7 נגרע מרשימת השיקים, לאחר סרובו של שיק מס' 11, נותרו ברשימה 10 שיקים מסורבים. המשיב לא שלח למבקש הודעה נוספת בעקבות סירובו של שיק מס' 11 ולטענת המשיב, לא היה צורך במשלוח הודעה נוספת.

ג.המבקש טען כי מששיק מס' 7 נגרע מרשימת השיקים המסורבים, היה על המשיב לשלוח למבקש הודעת הגבלה חדשה ומעודכנת ומשהמשיב לא עשה כן, הודעת ההגבלה לא נכנסה לתוקף.

4.עוד טען המבקש כי יש לבטל הבאתם של ששה שיקים במניין השיקים שסורבו, משום שלמבקש היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על המשיב לפרוע את השיקים, כאמור בסעיף 10(א)(3) לחוק.

5.ששת השיקים נשוא טענת המבקש הם חמישה שיקים שפורטו בהודעת ההגבלה והשיק מס' 11, אשר פרטיהם כדלקמן:

שיק מס' 5806220, תאריך פירעון 10.11.09, ע"ס559₪ (להלן: "שיק מס' 2").

שיק מס' 5806287, תאריך פירעון 21.03.10, ע"ס2,170₪ (להלן: "שיק מס' 4").

שיק מס' 5806297, תאריך פירעון 21.03.10, ע"ס1,000₪ (להלן: "שיק מס' 5").

שיק מס' 5806347, תאריך פירעון 17.08.10, ע"ס2,400₪ (להלן: "שיק מס' 8").

שיק מס' 5806265, תאריך פירעון 25.08.10, ע"ס1,220₪ (להלן: "שיק מס' 9").

שיק מס' 5806352, תאריך פירעון 15.09.10, ע"ס194₪ (להלן: "שיק מס' 11").

ראשית יידונו טענות המבקש כי יש לבטל הבאתם של השיקים הנ"ל במניין השיקים שסורבו. לאחר מכן תידון הטענה בדבר תוקף הודעת ההגבלה.

שיק מס' 2

6.ביום 10.11.09 הוחזר שיק מס' 5806220 ע"ס 559₪. המבקש טען כי ביום בו הוחזר השיק, חויב החשבון בגין הוראות קבע לחסכון בסך 300₪ ובנוסף, המשיב גבה עמלות החזרה בסך 275₪. לטענת המבקש, היה על המשיב להחזיר את הוראות הקבע לחסכון ולהימנע מהחזרת השיק.