זכנון נ' בנק ערבי ישראלי גוש חלב 34035

פסק דין

חשבון הבנק של המבקש מתנהל אצל המשיב. על חשבון הבנק הוטל עיקול על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל בתל אביב ע"ס כ-55,000 ₪. בעת שקיבל המשיב הודעה על העיקול עמד סך יתרותיו של המבקש אצל המשיב על כ-253,000 ₪, בעוד שהתחייבויותיו של המבקש כלפי המשיב עמדו על כ-309,000 ₪. לכן הודיע המשיב ללשכת ההוצאה לפועל, כי העיקול נרשם בכפוף לזכויות המשיב, וכי התחייבויות המבקש למשיב במועד קבלת ההודעה עלו על סכום העיקול. נוסף על כך, בנקודת זמן זו חרג החשבון ממסגרת האשראי שהעמיד המשיב למבקש (3,000 ₪). הואיל וכך, משמע משום העיקול ובשל החריגה ממסגרת האשראי, סירב המשיב לכבד הרשאות לחיוב בחשבון, כמו גם שיקים אחדים שנמשכו מן החשבון. המשיב נהג כך בעקבות פסק דין שניתן בהליך אחר בו היה המשיב בעל דין (עש"א (ת"א-יפו) בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (2012)), בו פסק בית המשפט כי אין על הבנק להמשיך ולנהל את החשבון הבנק כרגיל, כאשר מוטל עליו עיקול.

אחר הדברים הללו פנה המבקש בתביעה לבית משפט השלום ובה ביקש ליתן צו עשה, שיורה למשיב "לכבד את כל החיובים" בחשבון הבנק שלו המתנהל אצל המשיב, "להחזיר את הגלגל לאחור" ולבטל פעולות שעשה המשיב בחשבון, לבטל חיובי עמלה, רישום עיקול בחשבונו ועוד כיו"ב פעולות הנוגעות לחשבון הבנק. יחד עם תביעתו הגיש המבקש בקשה ליתן צו עשה זמני, ובה הוא ביקש ליתן את מרבית הסעדים שנימנו בתביעתו. לאחר שקיים דיון בבקשה דחה בית המשפט קמא את הבקשה תוך שהוא קובע, כי לא נפל כל פגם, לכאורה, בפעולת הבנק. מכאן בקשת הרשות לערער, ובה שוטח המבקש שלל טענות נגד התנהגותו של הבנק, ואליהן הוא מוסיף טרוניה כלפי השופטת קמא, שלא נהגה עמו כראוי למי שאיננו מיוצג בידי עורך דין, לא נתנה בידו שעת כושר ללמוד את תגובת המשיב שניתנה סמוך לדיון, ועד כי יש לומר, כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, לא ראיתי להיענות לה.

ראשית אומר, כי עיון בפרוטוקול הדיון מלמד, כי למבקש ניתן בהחלט יומו בבית המשפט, נתקיים דיון כהלכתו בבקשה ליתן צו עשה זמני, כשלמבקש ניתנת מלוא האפשרות להעלות כל טענה שבפיו. לא ראיתי כל העדפה של המשיב על פני המבקש בשל היותו בלתי מיוצג. ואשר לטענה כי לא ניתנה לו שעת כושר לעיין בתגובת המשיב, עיון בפרוטוקול מלמד, כי המבקש אישר בפני השופטת קמא, כי הוא עיין בתשובה, משמע הוא מוכן לקיומו של דיון. בטרוניותיו של המבקש כלפי השופטת קמא לא ראיתי, אפוא, כל ממש.

שנית, ולגופם של דברים, לא ראיתי כל שגגה שנפלה בהחלטתה של השופטת קמא. סך יתרותיו של המבקש בבנק נפל ממסגרת האשראי, ודי היה בכך כדי ליתן בידי המשיב שלא לכבד הרשאות חיוב או שיקים. על כך נוסף העיקול שהוטל על החשבון, שנתן בידי הבנק שלא לכבד את ההרשאות והשיקים, כל עוד העיקול בתוקפו. בהקשר זה אומר, כי התנהגותו של הבנק, שנהג כפי שעלה מפסק דין שהוא עצמו היה צד לו, הינה התנהגות סבירה ואף מתחייבת, כל עוד פסק הדין עומד בעינו ולא נשתנה בערעור שהוגש על פסק הדין.

משום הטעמים הללו הנני דוחה, כאמור, את הבקשה. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.