זכות הירושה של בן זוג בדירת מגורים- פרשנות סעיף 11 (א) (2) לחוק הירושה

1.         התובע הגיש בקשה בתיק זה למתן צו ירושה אחר אשתו המנוחה, אשר קודם לפטירתה היתה חסויה-כשבע שנים (מינוי האפוטרופוסים לאחר מתן הצו, נוהל בתמ"ש 56520/97, בפני מותב אחר).

2.         בתחילת ניהול ההליך דנן הודיע האפוטרופוס הכללי על התערבותו ומאחר ולתובע ולמנוחה לא נולדו ילדים, וכך בהודעה על  כוונה להתערב מטעם האפוטרופוס הכללי מיום 9.6.05:

"....1.   טרם הוכח הרכב משפחת המנוחה.

2.        הוגשה התנגדות האחיינית...באשר לסעיף 13(ב) לבקשה (אותה הגיש כאמור התובע ועניינה בקשה ליתן צו ירושה, ט.ס) לעניין דירת המגורים.

3.         המחלוקת לגביה יש להכריע בפסק דין זה היא, לאור האמור בסעיף 13(ב) בבקשת התובע דכאן  למתן צו ירושה אחר אשתו-המנוחה".

3.         סעיף 13(ב) המופיע בחלק ב' לבקשת צו הירושה מיועד למילוי (כפי שעשה בענייננו התובע) על ידי בן הזוג אשר היה נשוי למנוחה למעלה משלוש שנים, והמורישה כמו בענייננו לא הניחה ילדים או צאצאיהם או הורים, אך הניחה, וכמו בענייננו, בנוסף לבן זוג (הוא התובע) אחיינים (ילדי אחותה המנוחה, אשר הלכה לבית עולמה לפניה).

4.         התובע וכפי שציין, הצהיר בסעיף 13(ב) הנ"ל, כי התגורר עם אשתו המנוחה קודם לפטירתה בדירת מגורים המורכבת משתי דירות נפרדות, אותן יש לראות לטענתו כיחידה אחת, המצויה ברח' ר. בת"א (בגוש ... חלקות 77/7 77/9). בעוד שהמתנגדת (ואליה מצטרפים אחיה- שלושתם אחייני המנוחה) טוענת כי צו הירושה אחר המנוחה, לפיו התובע יורש 2/3 מעזבונה, ושלשת אחייניה 1/3 מעזבונה, כולל את שתי הדירות הנפרדות, שעל שם המנוחה, ואין לראות בשתי דירות אלה כטענת התובע, כעונות להגדרת "דירת מגורים"-כאמור בסעיף 11 (א)(2) לחוק הירושה התשכ"ה 1965 (להלן: "חוק הירושה").

ובתמצית, ההכרעה המצריכה בפסק דין זה היא:   האם שתי הדירות ברח' ר. בת"א אשר באחת מהן התגוררה המנוחה ובשנייה התגורר בעלה התובע היו משותפות או נפרדות, לצורך האמור בסעיף 11(א)(2) לחוק הירושה.

5.         את התנגדותם לגרסתו של התובע (הגורס כי יש לראות בשתי הדירות דירת מגורים אחת, לצורך ס' 11(א)(2)) ניהלו המתנגדת מס' 1 לחוד מאחיה המתנגדים 2 ו 3, והם כולם יורשים ביחד כאחייני המנוחה 1/3  מעזבונה.

מאחר ופסק הדין ועל פי הראיות אשר הובאו על ידי הצדדים עוסק בפרשנות שיש ליתן לס' 11 לחוק הירושה בנסיבות ענייננו, מן הראוי להביא את הוראותיו:

"11. זכות הירושה של בן זוג (תיקון: תשל"ג,תשל"ו, תשמ"ה )

(א) בן זוג של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון-

(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי:

(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים-שני שלישים, ובלבד שאם ערב

מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, יטול  בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון...".

כלומר: בהוראות סעיף 11(א)(2) מצינו שני תנאים מצטברים מקום שבן הזוג יורש ביחד עם אחייני המנוחה (כבענייננו,ט.ס): (1) בני הזוג היו נשואים לפחות שלש שנים; (2) בני הזוג גרו יחד בדירה או בחלקה, הכלולה בעיזבון, ערב פטירתה של המנוחה.

6.         רקע:

המנוחה והתובע נישאו בשנת 1953 ולא נולדו להם ילדים.

עד לשנת 1964 עבד התובע כעיתונאי ועו"ד, ובשנת 1964 החל את עבודתו בחברת ....