זכאי חנה נ' מדינת ישראל-משרד הפנים

פסק-דין

התובעת נפגעה בתאונת עבודה במקום עבודתה בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע ונגרמו לה נזקי גוף. לטענת התובעת, הנתבעת, שהיא מעבידתה, התרשלה כלפיה, ולכן חלה עליה החובה לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מן התאונה.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובעת, ילידת שנת 1953. עובר לתאונה המפורטת להלן עבדה התובעת כמרכזת משק בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע (להלן-"בית החולים"). התובעת הייתה והינה עובדת של הנתבעת.

2.הנתבעת, מדינת ישראל, הייתה והינה מעבידתה של התובעת, והייתה והינה הבעלים של בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע (להלן-"בית-החולים").

התאונה וטענות הצדדים:

3.ביום 10.3.1999 נפגעה התובעת בתאונת עבודה. וכך מתארת התובעת את התאונה בסעיף 4 לכתב התביעה:

"א) בתאריך 10.3.99 עבדה התובעת כמרכזת משק במחלקה הגריאטרית בבית

החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע אשר בבעלות הנתבעת (להלן-"ביה"ח");

במהלך עבודתה נדרשה התובעת להעביר מטען כביסה באמצעות עגלת כביסה ייעודית (להלן-"העגלה") ולהכניסה לתוך המחלקה הגריאטרית.

בחלקה התחתון של העגלה קיים מעצור הנועל את גלגליה והמופעל באמצעות פעולת לחיצה ו/או הרמה ע"י רגל המפעיל. לצורך הזזת העגלה שיחררה התובעת את המעצור ע"י הרמתו באמצעות רגל ימין, ותוך כדי כך פגעה רגלה הימנית בדופן הברזל של העגלה בעוצמה.

... "

כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בכף רגלה הימנית ונאלצה לעבור ניתוח. לטענת התובעת נגרמה לה נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה.

4.טוענת התובעת כי הנתבעת אחראית לקרות התאונה, ועל כן עליה לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.

5.טוענת הנתבעת שלא רובצת על שכמה כל אחריות לתאונה, ויש לדחות את תביעת התובעת כנגדה. לחילופין, טענה הנתבעת, שלתובעת לא נגרמו נזקים כלשהם בגין התאונה, וכי התובעת התקדמה בעבודה ושכרה עלה.

חוות הדעת הרפואיות:

6.התובעת צירפה לכתב תביעתה את החלטת וועדה רפואית לעררים אשר קבעה שכתוצאה מהתאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 5%, אך התובעת מסוגלת לחזור לעבודתה בהיקף מלא. כן צרפה התובעת את חוות דעתו של ד"ר אדלמן, אשר קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10%.

7.הנתבעת צירפה את חוות דעתו של פרופ' משה סלעי, בה קבע כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

8.הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר חוות דעתו תהיה בנוסף לחוות דעת המומחים מטעם הצדדים. בהסכמת הצדדים מונה פרופ' ישראל דודקביץ למומחה מטעם בית המשפט. פרופ' דודקביץ קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובעת נכות זמנית בשיעור 100% למשך חודשיים, ו-10% לחודש נוסף. לאחר מכן נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 5% עקב מצב לאחר חבלה בכף רגל ימין שלוותה בגנגליון שהוסר בניתוח ואשר מתבטא בכאבים , ברגישות מעל ה- ATFL, בהגבלה מינימלית בתנועת הקרסול ובשינויים ניווניים קלים בהדמיה.