אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זכאות האשה לכספי פיצויי פרישת הבעל מהצבא והיוון דמי הפנסיה מכוח חזקת השיתוף. דיון במועד פקיעת כוונת השיתוף

זכאות האשה לכספי פיצויי פרישת הבעל מהצבא והיוון דמי הפנסיה מכוח חזקת השיתוף. דיון במועד פקיעת כוונת השיתוף

תאריך פרסום : 15/03/2001 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
6557-95
18/02/1996
בפני השופט:
1. צ. טל
2. י. טירקל
3. ת. אור


- נגד -
התובע:
חיים אבנרי
עו"ד ז. ולנר
הנתבע:
תמר אבנרי
עו"ד שוטלנר
פסק דין

 

 

 

השופט צ' א' טל

 

 

 

המערער והמשיבה נישאו ביוני 1970, ובשנת 1988 נפרדו דרכיהם. כעבור כשנתיים נוספות,
בשנת 1990, כתום 25 שנות שירות, השתחרר המערער משירותו בצה"ל, קיבל פיצויי פרישה
וכן היוון חלק מתשלומי הפנסיה שלו.

 

 

 

המשיבה פנתה בשנת 1995 לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתביעת מזונות לה ולבנה
)תמ"א 1016/95(, וכן עתרה בה"פ 366/95 ל"פסק דין הצהרתי ביחס לזכות הבעלות של
המבקשת )המשיבה שלפנינו( במחצית הזכויות הכספיות הקיימות, ואלו שהתקיימו למשיב
)המערער שלפנינו( עת פרש לגמלאות משירותו בצה"ל". כן עתרה המשיבה באותה המרצת-פתיחה
לסעד אופרטיבי, היינו לחייב את המערער בתשלום מחצית מהכספים והזכויות הנדונות, וכן
בתשלום מחצית מתשלומי הפנסיה המשולמים

 

למערער מצה"ל, מדי חודש בחודשו.

 

 

 

בית-משפט קמא קבע שהואיל ובני-הזוג נישאו בשנת 1970, אין חוק יחסי ממון בין בני
זוג, תשל"ג-1973 חל עליהם, ועל מערכת יחסיהם חלות ההלכות בדבר חזקת שיתוף הנכסים.
על כך אין חולק.

 

 

 

עוד קבע בית-משפט קמא שאף שהמערער עזב את דירתם המשותפת בשנת 1988, הוא הוסיף
להחזיק את מפתחות הדירה ברשותו, נהג להגיע לדירה פעמים רבות ללא הודעה מוקדמת כדי
לבקר את ילדיו, אכל בבית עד לאחרונה, והודה כי המשיך לנהוג בדירה מנהג בעלים. יתרה
מזו, חשבון הבנק המשותף, שנוהל במהלך חייהם המשותפים, הוסיף להתקיים, ושימש בעיקרו
לתשלום המשכנתה ולתמיכה בילדיהם, וגם זכותם של שני בני-הזוג למשוך כספים מן החשבון
המשותף נותרה בעינה על-אף הפירוד. בנסיבות אלה קבע בית-משפט קמא ש"למרות הפירוד
הפיזי שהתבטא במקומות לינה נפרדים, נשמרו רכיבים מרכזיים של שיתוף בפועל..... נותר
השיתוף בענייני הרכוש בעינו והמשיבה זכאית לזכויות ולכספים שנצברו במהלך תקופה זו".
אמנם המערער עזב את הבית "אולם המאמץ המשותף המשיך להתקיים ביחס להיבטים רבים של
חיי היום יום. בנסיבות אלו אין לראות בעזיבת המשיב את הבית כארוע המפקיע את חזקת
השיתוף".

 

 

 

באשר לרכוש שנצבר בטרם נישאו בני-הזוג, קבע בית-המשפט כי "בנסיבות העניין אין מקום
להחיל את חזקת השיתוף ביחס לזכויות המשיב בצה"ל ביחס ל-5 השנים שקדמו לנישואי
הצדדים".

 

 

 

בהתאם לקביעותיו פסק בית-משפט קמא כי "זכאית המבקשת ל-%50 מהכספים והזכויות שהשתלמו
למשיב בגין שירותו הצבאי, ככל שאלו נצברו מאז נישואי בני הזוג", לרבות פיצויי
הפרישה וזכויות הפנסיה, הן אותן המשתלמות באופן שוטף והן אותו חלק מן הפנסיה שהוון
על-ידי המערער.

 

 

 

2. במקרה שלפנינו, אין חולק שזכויות פנסיה נכללות בחזקת השיתוף )וראה: ע"א 841/87
א' רון נ' ח' רון ]1[, בעמ' 797; ע"א 809/90 מ' ח' לידאי נ' ד' לידאי ]2[, בעמ'
611-609; רע"א 964/92 מ' אורון נ' י' אורון ]3[, בעמ' 768-767 וכן ע"א 5640/94 א'
חסל נ' ר' חסל וערעור שכנגד ]4[(.

 

 

 

במקרה שלפנינו, אין חולק גם על כך שחזקת השיתוף אינה חלה על חמש שנות שירותו
הראשונות של המערער בצה"ל, בטרם נישא. נקודת המחלוקת הראשונה היא בשאלה אם הוסיפה
חזקת השיתוף להתקיים משעזב המערער את הדירה בשנת 1988.

 

 

 

אף שבדרך-כלל הפרדה במגורים נחשבת כנקודת הזמן של הפסקת השיתוף )ע"א 809/90 הנ"ל
2[[, בעמ' 614, מול אות השוליים ב(, הרי שבנסיבות המקרה נראה לי שאין מקום להתערב
בקביעת בית-משפט קמא שכוונת שיתוף הוסיפה להתקיים גם לאחר עזיבת המערער את דירת
המשפחה בשנת 1988, ואולם הגשת שתי התביעות בפברואר 1995 בוודאי מהווה, בנסיבות
העניין, מועד של הפסקת כוונת השיתוף )השווה ע"א 677/71 א' ש' דוד נ' ל' דוד ואח'
5[[, בעמ' 464, מול אות השוליים

 

ו. ואולם ראה ע"א 234/80 ז' גדסי נ' גדסי ואח' ]6[, והכול לפי הנסיבות(.

 

 

 

מועד הגשת התביעות )13 בפברואר 1995( ייחשב אפוא כמועד שבו נפסק שיתוף הנכסים בין
בני-הזוג.

 

 

 

לאור זאת, השיעור היחסי לטובת המשיבה במחצית הזכויות שנצברו במהלך שירותו של המערער
בצה"ל הוא 20 מתוך 25 שנות שירותו.

 

 

 

3. עיקרו של הערעור נעוץ בטענה שהסכום החד-פעמי בסך כ-200,000 ש"ח שקיבל המערער עם
פרישתו מצה"ל בגין פיצויי פרישה והיוון חלק מן הפנסיה, הוצא על-ידיו באופן שוטף על
צרכיו ועל צורכי המשיבה וילדיהם, ולא נותר ממנו מאומה כאשר המשיבה התעוררה ארבע
שנים לאחר מכן לתבוע את מחצית הסכום.

 

 

 

טענה זו נראית בעיניי. דווקא קביעתו של בית-משפט קמא, כי כוונת השיתוף בנכסים
הוסיפה להתקיים גם לאחר הפרדת המגורים, היא הנותנת ביסוס לטענתו של המערער, שהסכום
האמור הוצא בדרך הרגילה במהלך חיי השיתוף, ולא ניתן לעורר טענות על נכסים שהיו
והוצאו בדרך הרגילה במסגרת זמן השיתוף.

 

 

 

בע"א 677/71 הנ"ל ]5[, בעמ' 464, מצביע בית-המשפט על הסימטריה המתקיימת תמיד בין
הנכסים לבין החובות, כך ששני מצבים בלבד הם אפשריים - או משטר שיתוף בשניהם או משטר
הפרדה בשניהם:

 

 

 

"אחד הוא הדין לגבי הכרה ברכוש משותף מצד אחד ולגבי הכרה בחוב כחוב משותף מצד שני,
ואם החל מתקופה פלונית חדלה החזקה מלהתקיים, הרי שהיא חדלה הן לגבי זכויות והן לגבי
חובות".

 

 

 

כן נפסק באותו עניין, בעמ' 461, ופסיקה מאוחרת אימצה קביעות אלו, כי:

 

 

 

".....אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי חייב כספים,

 

ומהו הסכום שהוא חייב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב..... חזקה על

 

החובות שהם חובות משותפים עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן-הזוג

 

הוציא הוצאות מסוג כזה שאין לראותם כחובות משותפים".

 

 

 

מתי אין לראות הוצאות של אחד מבני-הזוג כחובות משותפים? בע"א 677/71 הנ"ל ]5[, בעמ'
461, מול אות השוליים ד(, הובאו דוגמאות לכך, כגון שיש לבעל פילגש והוא מבזבז עליה
את כספו, או שאחד מבני-הזוג מוציא הוצאות על רכוש נפרד שלו. במקרה אחר נפסק שכשאחד
מבני-הזוג מבצע "מניפולציה כספית" מיוחדת בעבור עצמו, ההוצאה תיזקף לחובתו בלבד
)ע"א 1967/90 י' גיברשטיין נ' ה' גיברשטיין ואח' וערעור שכנגד ]7[, בעמ' 666(.

 

 

 

מחומר הראיות עולה כי המקרה שלפנינו אינו נמנה עם חריגים מעין אלו, ובכל אופן
המשיבה לא עמדה בנטל סתירת חזקת השיתוף בחובות המערער, הואיל ולא הוכיחה כי היו
למערער הוצאות בעלות אופי אישי מובהק.

 

 

 

בעדותו לפני בית-משפט קמא, שלא נסתרה, פירט המערער על מה הוצא הסכום

 

האמור. בין היתר הוצא סכום של 60,000 ש"ח לתמיכה בפרויקטים אמנותיים של

 

המשיבה )דבר שאין עליו חולק, ובית-משפט קמא אף הביא סכום זה בחשבון כסכום

 

בר-ניכוי מחלקה של המשיבה(, וסכום דומה הוציא המערער לצורכי עצמו.

 

 

 

אם נעמיד 60,000 ש"ח שלו כנגד 60,000 ש"ח שניתנו לה, הרי היתרה, על-פי

 

עדות המערער, הוצאה בדרך רגילה )כגון: על פרויקט של המערער בתחום העיתונות

 

)שנכשל( ועל הבן והבת(, וממילא אין לתביעה בשנת 1995 על מה שתחול בכל הנוגע

 

לסכומים האמורים.

 

 

 

האמור לגבי הסכום החד-פעמי, נכון גם לגבי תשלומי הפנסיה החודשיים שקיבל

 

המערער ולגבי התשלומים ששילם, עד לפירוק השיתוף בנכסים. בהיעדר ראיות לסתור,

 

יש להניח שהסכומים נתקבלו והוצאו במסגרת השיתוף.

 

 

 

אינני רואה צורך לדון בטענת המניעות שמעלה המערער בערעורו, לאמור שהמשיבה

 

הוסיפה לקבל מן המערער כספים רבים גם לאחר שנפרדו דרכיהם, ורק לאחר ש"יבש

 

המעיין" מצאה לנכון לתבוע מחצית מן הסכום הנ"ל שכבר עבר מן העולם. אילו גילתה

 

דעתה בעוד מועד שהיא תובעת %50 מן הסכום האמור, לא היה

 

 

 

מערער משנה את מצבו לרעתו, והיה מכלכל מעשיו בהתאם לדרישתה. זוהי טענת מניעות שיש
בה טעם, אבל מכיוון שלא נטענה בבית-משפט קמא, אינני רואה צורך לדון בה.

 

 

 

לאור האמור הייתי מקבל את הערעור ככל שהוא מתייחס לחיובו של המערער במחצית הסכום
החד-פעמי האמור.

 

 

 

4. טענה נוספת בפי המערער, והיא כי מן הפנסיה התקציבית בסך 2,145 ש"ח לחודש שילם
מזונות בסך 1,800 ש"ח לחודש, ולא ייתכן שמחצית מאותה פנסיה חודשית עצמה יחויב גם
לשלם למשיבה מכוח חזקת השיתוף, בנוסף לתשלום המזונות האמורים. ואולם, תשובה לכך
מצויה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתביעת המזונות של המשיבה )תמ"א 1016/95( מיום
30 במאי 1995. בפסק-דין זה, שניתן בהסכמת הצדדים, חויב המערער לשלם למזונות בנו נדב
1,200 ש"ח לחודש )בצירוף הפרשי הצמדה ועם מנגנון הפחתה לעת מלאות לבן 18 או לעת
סיום לימודיו בתיכון(, וכן חויב המערער לשלם למשיבה 800 ש"ח לחודש בלבד, בתנאי ש"אם
האשה תזכה בתביעתה בהמר' פ. 336/95 בקבלת חלק מתשלומי הפנסיה של הנתבע, הסכומים
שישולמו לה מהפנסיה יופחתו מחיובו של הנתבע במזונות האשה", ובזה יש תשובה לטענתו
האמורה של המערער בכל הנוגע לחיובו במחצית דמי הפנסיה השוטפים )השווה ע"א 809/90
הנ"ל ]2[, בעמ' 615, מול אות השוליים ה(.

 

 

 

כאמור לעיל, התקבלה טענתו של המערער בדבר חיובו במחצית הסכום החד-פעמי שקיבל
כפיצויי פרישה והיוון חלקי של הפנסיה.

 

 

 

אשר לדמי הפנסיה השוטפים, התוצאה תהיה שהמשיבה זכאית לגבוה בין השניים: סכום
המזונות שנפסק לה או החלק היחסי שהיא זכאית לו בפנסיה החודשית של המערער.

 

 

 

5. טענה נוספת בפי המערער היא שהוא נושא בתשלומי משכנתה של דירתם במלואה, ולכן הוא
זכאי להשבת אותו חלק המתייחס לחלקה של המשיבה בדירה, היינו למחצית.

 

 

 

בית-משפט קמא קובע שאין חולק כי המערער לבדו נשא בתשלומי המשכנתה במשך השנים, אולם
נושא זה לא נכלל בבקשת המשיבה בהמרצת-הפתיחה, והמערער אך התגונן ולא הגיש הליך
נגדי. בקשר לכך אומר כבוד השופט קמא כי "לעובדה שצד אחד לבדו נשא בתשלומים אלו
יכולה להיות משמעות הן בפירוק השיתוף בנכס והן לעניין עילת תביעה עצמאית להשבה
..... בהיעדר עתירה בנושא, אין מקום לקבוע מימצאים או לתת סעד ביחס לתשלומים אלו
במסגרת ההליך שבפניי".

 

 

 

ואולם, לאור מה שנקבע לעיל, שעד הגשת התביעות על-ידי המשיבה הוסיפה לעמוד זקת
השיתוף, הרי שהתשלומים ששילם המערער על המשכנתה יצאו ממקורות משותפים על כס משותף,
ולכן אין מקום לתביעת השבה לגבי פרק הזמן הזה. ואילו לתקופה שמיום השת התביעות
ואילך, אם אכן הוסיף המערער לשלם את המשכנתה במלואה, יש לקבוע שהוא זכאי לנכות את
החלק היחסי )%50( של תשלומי המשכנתה מן התשלומים השוטפים המשתלמים למשיבה, דבר
שיחסוך הליכים משפטיים נפרדים בין בני-הזוג.

 

 

 

המשיבה תישא בהוצאות הערעור בסך 5,000 ש"ח.

 

 

 

השופט ת' אור

 

 

 

אני מסכים.

 

 

 

השופט י' טירקל

 

 

 

אני מסכים.

 

 

 

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט טל.

 

 

 

ניתן היום, ג' בניסן תשנ"ז )10.4.1997(.

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה