זיתוני נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט ש. מלמד], אשר הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות בניגוד לתקנה 22 א' לת"ת, דהיינו, נהיגה בניגוד לתמרור ב' 14, אשר הוצב, כך קבע בית משפט קמא בכניסה לגשר על הירקון, סמוך למגרש המכביה.

עפ"י עדותו של עד התביעה היחיד שהעיד, השוטר שמו גיא, עמד הוא בצד אחד של הגשר, המערער הגיע מצידו האחר של הגשר, כאשר הוא נוהג על קטנוע, כאשר בכיוון נסיעתו ועלייתו על הגשר של המערער מוצב היה תמרור האוסר לנסוע בכיוון זה.

בית משפט קמא, לאחר ששמע את עדותו של המערער וקיבל תמונות שצילם המערער, בין היתר, על זהות בין שתי תמונות שנטען ע"י המערער שצולמו בימים שונים, העדיף את גרסתו של השוטר, על סמך אותן קביעת עובדות וממצאי מהימנות לעדות מול עדות שבאו בפניו, הרשיע את המערער.

אזכיר, שעסקינן בברירת משפט, שהמערער ביקש להישפט בשלה.

פסק דינו של בית משפט קמא לכאורה נכון, יסודי וראוי. עסקינן בקביעות עובדה המבוססות על ממצאי מהימנות של השוטר היחיד שהעיד אל מול עדותו היחידה של המערער.

כאן המקום להזכיר, שהתביעה, בשל פניית ב"כ המערער אליה, ערכה השלמת חקירה.

אותה השלמה נערכה קרוב לשנה אחרי מועד ביצוע העבירה. השוטר גיא שמו יצא לזירת העבירה ביום 30.11.10, שכתב את הדו"ח שערך, שינה את כיוון חציית המערער על הגשר, ובכך בעיקר שינה את הדו"ח המקורי שערך. בדו"ח המקורי לא כתב השוטר שבחן את נוכחותו של התמרור במקום שצריך היה להיות שם.

אמרתי ושוב אומַר יותר מפעם אחת, ראו למשל בע"פ 728/84, שמעון טלמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא 3, 617, עוד קודם לכן – ע"פ 437/82, סלומון אבו נ' מדינת ישראל, פ"ד לז 2, 85 – שצד שאינו מביא עד שהיגיון הדברים מלמד שעדותו הובאה הייתה מסייעת לו, שעדותו מזיקה לו.

יש מחדל חקירתי חמור בכך, שכאשר שני שוטרים מבצעים פעולה, ירשמו דו"ח על מה שראו, אף אם לא ראו, יציינו בדו"ח שלא ראו. אי-רישום דו"חות ע"י כל השוטרים הנוטלים חלק, בוודאי שמדובר בשניים בלבד, יש בו באופן מובנה, מוטבע, פגיעה ביכולת הנאשם להתגונן. זו דעתי.

במקרה שבפניי, השוטר המעיד לא הוציא מכלל אפשרות ואפילו לא זכר אם היה שוטר נוסף עמו, ומשכך, קיים כבר קושי כבד בעמדת המדינה, המשאירה את ההכרעה לבית המשפט על סמך עדותו.

במקרה שבפנינו, השוטר לא זכר מיד שפנתה אליו התביעה את מצב העובדות., עשה שחזור, תיקן עניין מהותי מאוד – כיוון נסיעת המערער על הגשר – הנני סובר שהספק הסביר ואף מעבר לכך מוטבע בנסיבות, אף אם המערער התנהג שלא כראוי והציג לבית המשפט שתי תמונות זהות, כאילו צולמו בימים שונים.

הנאשם זכאי.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"א, 20/07/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי