זיסר מיכאל ואח' נ' בילנסון יצחק ואח'

פסק דין

1.בשנת 2003 פרסם משרד הביטחון מכרז שעניינו הכשרת חיילים לנהגים (להלן: המכרז או הפרויקט).

הנתבע 1 (להלן: בילינסון), שניהל בית ספר לנהיגה בשם "קרן", זכה בהפעלת 60% מהפרויקט.

אברהם וינגוט, המכונה "הרבי" (להלן: וינגוט), שניהל בית ספר לנהיגה בשם "לקידום" זכה בהפעלת החלק הנותר של הפרויקט.

הנתבעת 2 (להלן: חב' בילינסון) היא חברה בבעלותו והנהלתו של בילינסון.

הנתבעות 3-5 (להלן: ארצי לתחבורה, ארצי לנהיגה, אדם הבשן, ל.ה.ט.מ, בהתאמה) הן חברות הקשורות באופן זה או אחר לוינגוט.

ל.ה.ט.מ נכנסה להליכי פירוק וההליכים כנגדה עוכבו.

הנתבע 7 (להלן: אפרים) הוא בנו של וינגוט (הרבי).

2.התובעים (להלן יכונו בשמותיהם), כולם מורי נהיגה, שהועסקו על ידי מי מהנתבעים, בין השנים 2003-2006, להכשרת חיילים לנהגים במסגרת הפרויקט.

התביעה היא לתשלום שכר המגיע לתובעים בגין עבודתם בין החודשים מאי-אוגוסט 2006 (להלן: החוב).

המחלוקת העומדת במרכז הסכסוך נשוא תביעה זו הינה בשאלה מי מבין הנתבעים אחראי לתשלום החוב לתובעים?

3.התובעים טוענים, כי כל ההתקשרות שלהם היתה עם בילינסון, וכל עבודתם נוהלה באמצעותו ובאמצעות איש הקשר מטעמו, דני דמתי, בלבד, למעט פגישה אחת שהיתה להם עם וינגוט.

עוד טוענים התובעים, שמשהחלו הקשיים בתשלום שכרם, התחייב בילינסון בפניהם, ואחר כך התחייב גם וינגוט בפניהם, לפרוע את כל החוב.

בשל כך נתבע בילינסון.

מתברר, כפי שיפורט להלן, כי התובעים התכוונו לתבוע את אברהם וינגוט, אך תבעו בטעות את אפרים ויגוט. הם לא טרחו לבקש את תיקון התביעה גם לאחר שהתבררה הטעות.

הנתבעים האחרים נתבעים גם הם, אם משום שתשלום שכר התובעים בוצע באמצעות שיקים המשוכים על ידם ואם משום הקשר שלהם עם בילינסון או עם וינגוט.

4.בילינסון ווינגוט טוענים, לעומת זאת, כי מעסיקתם של התובעים היתה ל.ה.ט.מ, וכי בילינסון הועסק על ידי ל.ה.ט.מ כמנהל הפרויקט מטעמה.

למרות זאת, משהחלו הקשיים ניסו שניהם לסייע לתובעים בפירעון החוב, בין היתר באמצעות מתן שיקים המשוכים על ידם או על ידי חברות הקשורות עמם, אך אין לפרש זאת לחובתם.

ל.ה.ט.מ, כאמור, מצויה בהליכי פירוק וההליכים כנגדה מעוכבים.

5.לניתוח העדויות והראיות: