ת
בית הדין הצבאי המחוזי י ה ו ד ה
|
3829-06
10/02/2008
|
בפני השופט:
רס"ן אמיר דהאן
|
- נגד - |
התובע:
התביעה הצבאית עו"ד סרן מיטל זריהן עו"ד סגן טלי קרת עו"ד סא"ל ארז חסון - פרקליט איו"ש
|
הנתבע:
1. באסם אחמד מוסא זע'אריר ת.ז 978011849/שב"ס 2. ואאל מוחמד ע"א פתח ע"א רחמן ת.ז 904982774/ שב"ס
עו"ד קואסמה עו"ד סחר פרנסיס
|
החלטה |
בתיקים שלפני נסתיימה פרשת התביעה והנאשמים העידו להגנתם . ההגנה בקשה בכתב להזמין עדים ומסמכים שונים .
לאחר שהתביעה התנגדה להזמנת כל העדים אותם ביקשה ההגנה בבקשתה אפשרתי לצדדים לטעון במפורט בכתב - למקרא הטענות הסתבר כי זה טען בחיטים וזה בשעורים, ועל כן זימן בית המשפט את הצדדים לענות על שאלות משלימות בעל פה .
כאן המקום לציין כי חרף מאמצי בית המשפט לא הגיעו הצדדים להסכמות לגבי עצם קרות אירועים והדברים שנאמרו באירועים אלה .
א.הסעד המבוקש
בפני עמדה בקשה משותפת מטעם שני הנאשמים להזמנת העדים הבאים :
· עו"ד ישראל מיימון לשעבר מזכיר הממשלה .
· עו"ד דב וייסגלס לשעבר מנהל לשכת רוה"מ ויועץ רוה"מ
· מר יובל דיסקין ראש שירות הבטחון הכללי
· רפ"ק שמואל בן עמוס ראש משרד חקירות במפלג מיעוטים
· נצ"מ שלמה רענן מפקד מפלג מיעוטים
· העתקי דוחו"ת עירוניים מטעם עיריית ירושלים על הדבקה אסורה של חומר תעמולה.
ב.טענות המבקשים - העניינים שההגנה מבקשת להרים בהם את הנטל הראייתי
1. ההגנה הודיעה כי בדעתה לנסות ולהרים את הנטל הראייתי המוטל עליה בטענות של מניעות, השתק, הגנה מן הצדק ואכיפה סלקטיבית .
2. הנאשמים טענו, כי התביעה הייתה מנועה מלהגיש כנגדם כתב אישום וזאת נוכח העובדה, כי ממשלת ישראל הציגה בפניהם מצג ציבורי מפורש ומשתמע.
3. על מצג זה נסמכו הנאשמים עת קיבלו את ההחלטה לרוץ לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית.
4. לשיטת הנאשמים, המצג התבטא בעובדה שממשלת ישראל התירה את קיום הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, לרבות באזור מזרח ירושלים, וממילא את ההשתתפות בהן. מצג זה מבקשים הנאשמים להוכיח בהתייחסם למעשים השלטוניים הבאים:
א. ממשלת ישראל היא או באמצעות אורגנים מטעמה אפשרה שימוש במשרדי הדואר הרשמיים כמרכזי הצבעה.
ב. ממשלת ישראל היא או באמצעות אורגנים מטעמה תאמה עם הרשות הפלסטינית את קיום הבחירות, למרות החלטות שהוציאה הממשלה לפני ואחרי הבחירות - הרי שבפועל ידעה מד"י את זהות המשתתפים ואף אפשרה להם להשתתף בבחירות ולקיים כנסים ותעמולה בגלוי ולנוע בחופשיות במחסומים למרות העדר חובה חוקית או חוזית לעשות כן .
ג. ממשלת ישראל אף הגנה על החלטתה זו בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בעניין.