זיכוי קיבוץ גברעם ואח' מעבירות של גרימת זיהום אויר, עבודה באסבסט שלא כדין וגרימת מפגע

החלטתי לזכות את הנאשמים מן העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, היות ומצאתי שלא עלה בידי המאשימה להוכיח, מעבר לספק סביר, כי הגג שפורק מן הרפת בקיבוץ גברעם, היה עשוי אסבסט.

כתב האישום ותשובת הנאשמים

על פי כתב האישום המתוקן (להלן: " כתב האישום"), הנאשם 1 הוא קיבוץ והנאשם 2 שימש, בתקופה הרלוונטית, כמנהל הקהילה בקיבוץ. אין מחלוקת על כך כי בתקופה הרלוונטית היה הנאשם 2 אחד מן האחראים על פירוק גג הרפת, הוא הגג מושא כתב האישום.

הנאשם 3 הוא קבלן אשר ביצע, בתקופה הרלוונטית, עבודות בשטח הקיבוץ והוא לא היה קבלן מורשה לביצוע עבודות אסבסט. הנאשם 3 הודה בעובדות אלה.

על פי פרק ב' לכתב האישום, במהלך הימים 24-28 במאי 06', בוצעו על ידי הנאשם 3, בהזמנת הנאשם 1 ובפיקוח הנאשם 2, עבודות פירוק גגות אסבסט, בשטח כולל של כמה מאות מטרים רבועים, מרפת ישנה בשטח הקיבוץ. ביום 29.5.06, כך נטען, נצפו בשטח הקיבוץ, ערמות של לוחות אסבסט ושברי אסבסט. על פי סעיף 6 לכתב האישום, במעשים ובמחדלים האמורים, ביצעו הנאשמים עבודות בניינה באסבסט, ללא אישור הוועדה הטכנית לאבק מזיק, לא נקטו באמצעי זהירות ולא דאגו לסילוק מיידי של פסולת אסבסט וגרמו למפגע ולזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.

על פי כתב האישום, הנאשם 1 אחראי מתוקף מעמדו כמזמין עבודות הבנייה מהנאשם 3 וזה האחראי על ביצוע העבירות שפורטו לעיל. הנאשם 2 אחראי מתוקף תפקידו אצל הנאשם 1.

בשל המעשים האמורים, הואשמו הנאשמים בעבירות כדלקמן:

1.         גרימת מפגע, לפי סעיפים 71א' ו- 71ד', 53(א)(ב)(ג) ו- 57 לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן: " פקודת בריאות העם").

2.         עבודות באסבסט שלא כדין, לרבות אי נקיטת אמצעי זהירות באתר בנייה באסבסט, אי סילוק מיידי של פסולת אסבסט וביצוע עבודות אסבסט, ללא אישור הוועדה הטכנית לאבק מזיק, עבירות לפי סעיפים 71א' ו- 71ד' לפקודת בריאות העם ותקנות 4(3), 25(2) ו- 29(ה) לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), תשמ"ד - 1984.

3.         גרימת זיהום חזק או בלתי סביר, עבירה לפי סעיפים 4, 11, ו- 11ג' לחוק מניעת מפגעים, תשכ"א - 1961.

תשובת הנאשמים 1 ו- 2 לכתב האישום

במענה לכתב האישום, הודו נאשמים אלה בעובדות החלק הכללי של כתב האישום. הנאשמים הודו שבוצעו עבודות על ידי הנאשם 3, בהזמנת הנאשם 1 ובפיקוח הנאשם 2, עבודות פירוק של גגות הרפת.

הנאשמים כפרו בכך שהגגות שפורקו היו עשויים אסבסט. הם הודו שנמצאה פסולת של לוחות, אך כפרו בכך שהם היו עשויים אסבסט.

משלא מדובר היה באסבסט, לא היה על הנאשמים להצטייד באישור הוועדה הטכנית לאבק מזיק.

הנאשמים כפרו בכך שלא נקטו באמצעי זהירות וכי לא פינוי באופן מיידי את הפסולת. לעניין המפגע, טענו הנאשמים, כי כתב האישום אינו מתאר עובדות, אלא רק מסקנה כי היה שם מפגע.

הנאשמים 1 ו- 2 כפרו בעבירה לפי תקנה 25(2) לתקנות הבטיחות בעבודה, שכן הם היו מזמיני העבודה ולא המעבידים.

תשובת הנאשם 3 לכתב האישום

הנאשם 3 כפר בסעיפים 1 ו- 2 של החלק הכללי לכתב האישום, שעניינו זהותם של הנאשמים 1 ו- 2 והודה בביצוע עבודות בקיבוץ. נאשם זה כפר בכך שהמדובר הוא באסבסט וכן בשטח העבודות ושטח הפרויקט. כן כפר הנאשם בהימצאותם של ערמות פסולת אסבסט והודה שלא קיבל אישור הוועדה הטכנית, אך כפר בכך שלא דאג לסלק באופן מיידי את הפסולת, למען הזהירות, למרות שלא מדובר היה באסבסט. הנאשם טען, כי הוא נקט בכל אמצעי הזהירות הסבירים ומעבר לנדרש.

נוכח כפירתם של הנאשמים במרבית עובדות כתב האישום, נקבע התיק לשמיעת ראיות, כאשר הוברר כבר בתחילה, כי עיקר המחלוקת שבין הצדדים היא באשר לשאלה האם הלוחות אשר פרק הנאשם 3, בהזמנת הנאשמים 1 ו- 2, היו לוחות אסבסט, אם לאו.