אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זיכוי קטין בשל מחדלי חקירה מעבירה של השלכת אבנים לעבר אוטובוס בביתר עלית

זיכוי קטין בשל מחדלי חקירה מעבירה של השלכת אבנים לעבר אוטובוס בביתר עלית

תאריך פרסום : 30/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים
14163-04-12
23/06/2013
בפני השופט:
משה יועד הכהן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מרים בן-גל
הנתבע:
ד.א.
עו"ד יצחק בם
הכרעת דין

בפתח הדברים אציין, כי אני מזכה את הנאשם, מעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, שיוחסה לו בכתב האישום.

להלן יפורטו נימוקי הכרעת הדין:

1.         נגד ד.א. יליד 2.7.1995 (להלן: " הנאשם"), הוגש כתב אישום ביום 15.4.2012 המייחס לו עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק"). 

כתב האישום

2.         על פי עובדות כתב האישום, סמוך ליום 10.4.2011, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ביקש י.י. (להלן: " י.י.") יליד 1997, לנסוע ללא תשלום בקו אוטובוס שמספרו 3 של חברת "עלית - קווי תחבורה" (להלן: " עלית"), בו נהג ב.ב. (להלן: " ב.ב.") בביתר עלית (להלן: " ביתר"). ב.ב. סרב להעלותו לאוטובוס ללא תשלום.

3.         עוד נטען, כי בעקבות המתואר, ביום 10.4.2011, סמוך לשעה 23:22, היה הנאשם יחד עם י.י., י.ב. יליד 1996 (להלן: " י.ב.") וש.ב.  (להלן: " ש.ב.") יליד 1995 (להלן: " האחרים"), ברחוב הדף היומי בביתר. כאשר עבר במקום קו אוטובוס שמספרו 3 של חברת עלית, בו נהג ב.ב., יידו הנאשם והאחרים אבנים לעבר האוטובוס, בהיותו בנסיעה וכאשר היו בו נוסעים.

נטען, כי במעשים המתוארים סיכן הנאשם חיי אדם בנתיב תחבורה, על ידי זריקת אבן אל כלי התחבורה.

התשובה לאישום

4.         הנאשם בתשובתו לאישום בדיון מיום 2.9.2012, שנמסרה מפי בא כוחו עו"ד יצחק בם, כפר במיוחס לו. לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם לא היה מעורב ביידוי האבנים בתאריך האמור. עוד לטענתו, הואיל והודעות העדים בתיק כל כך מבולבלות, המשטרה עצמה התבלבלה ולא חקרה את הנאשם על יום האירוע שיוחס לו, אלא על מועד אחר. לאור זאת, לטענתו, אין ביכולתו לומר היכן היה הנאשם ביום האירוע המיוחס לו. מכל מקום טען ב"כ הנאשם, כי הנאשם לא היה עם חבורת מידיי האבנים.

5.         בדיון ההוכחות מיום 30.12.2012, פתחה המאשימה והעירה לפרוטוקול, כי העדויות בתיק מתבססות בעיקרן על הפללות של חבריו של הנאשם את הנאשם, שמהן עולים מספר תאריכים של יידויי אבנים. ב"כ המאשימה טענה, כי על אף שכתב האישום מציין תאריך אחד בודד (10.4.2011), ייתכן כי במהלך שמיעת העדויות יעלו אירועי יידוי אבנים בתאריכים נוספים, או אז, תתבקש קביעת אשמתו של הנאשם, לדבריה, לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: " החסד"פ").

6.         לאחר מכן, לאור הערות בית המשפט לגבי אי תחולתו של סעיף 184 לחסד"פ ולאחר התייעצות עם הממונים עליה, ביקשה ב"כ המאשימה לתקן את כתב האישום, באופן שיהיה רשום בו: " ...בתאריך 10.4.2011 או בשבועיים הסמוכים שלאחר מכן". לתיקון זה התנגד ב"כ הנאשם. בנוסף, ביקשה להוסיף עד תביעה, בהסכמת ב"כ הנאשם.

7.         לאור האמור, התקיים דיון במעמד הצדדים בסוגיה זו. בסופו של יום, בהחלטה מיום 30.12.2012, שהיא על נימוקיה מהווה, חלק בלתי נפרד מהכרעה זו, דחיתי את בקשת ב"כ המאשימה לתיקון כתב האישום. עם זאת, התרתי את הוספת עד התביעה רפאל סבג , כמבוקש וכמוסכם.

8.         בהחלטתי האמורה צוינה עמדתי, כי הצגת העמדה של המאשימה, בפתח שמיעת הראיות, לאחר שכבר ניתנה תשובת הנאשם לכתב האישום, לפיה היא רשאית להעיד עדים, תוך שהיא יודעת מראש כי יתייחסו לאירועים פליליים נוספים שבוצעו על ידי הנאשם ואשר אינם נזכרים בכתב האישום, ואחר כך לבקש את הרשעתו לפי סעיף 184 לגבי אותם אירועים, היא עמדה שגויה-עניינית, ומשפטית-ופוגעת מהותית בהגנת הנאשם. עוד ציינתי, כי לאחר שהנאשם מיקד הגנתו באירוע מסוים הנזכר בכתב האישום, תיקון כתב האישום, באופן שייחס אירועים נוספים, פוגע בהגנתו של הנאשם הן לעניין הכנת חקירות העדים והן לעניין הליכים מקדמיים הקשורים לחומר הראיות. זאת, כולל בחינת האפשרות להעלות טענת אליבי, לגבי מועדי האירועים הנוספים והאפשרות לבדוק חומר נוסף הנוגע לאותם אירועים. בנוסף ציינתי, כי מאחר שמדובר בתיק המתנהל על פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול),התשל"א-1971, הרי לאור ההתיישנות הדיונית, הקבועה בסעיף 14 לחוק, ומאחר שחלפה מאז האירועים הנטענים למעלה משנה, נדרשת קבלת הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה לתיקון, הסכמה שלא הוצגה לבית המשפט. בנוסף, צוינה הפגיעה באינטרס הציבורי, בשל הצורך לבטל את ישיבת ההוכחות שנקבעה זמן רב לפני כן, ברגע האחרון, וזאת, על חשבון זמנם של מתדיינים אחרים, כולל נאשמים עצורים הממתינים לבירור דינם.

9.         ער אני להערות שהושמעו באחרונה מפי כמה שופטים בבית המשפט העליון, כנגד הגישה המקנה עדיפות לזכויות דיוניות של הנאשם, ולטענות פרוצדורליות לגבי תקינות והוגנות ההליך, על פני בירור מהותי של ההאשמות נגדו. ראו לעניין זה לאחרונה את דבריו של כבוד השופט י' עמית בע"פ 5417/07 ניקולאי בונר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 30.5.2013), לפיהם:

"בשנים האחרונות, ואומר את הדברים בזהירות, דומני כי מסתמנת מגמה של סטיה מהגרעין העיקרי של ההליך הפלילי אל הפריפריה של ההליך. במקום להתמקד בשאלה האם חומר הראיות עומד ברף של מעבר לספק סביר כנדרש בדין הפלילי (ה"יש" הראייתי), מושקעים עיקר המשאבים של הצדדים ושל בית המשפט בסוגיות נוסח מחדלי חקירה (ה"אין" הראייתי); הלכת יששכרוב; והגנה מן הצדק ..."

בנוסף, ראו את דברי כבוד השופט א' רובינשטיין בע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 4.11.2009), לפיהם:

" מנגד לזכויות הדיוניות עומדת המשאלה, הטבעית אף היא מאין כמותה והמעוגנת באינטרס ציבורי מובהק, כי עבריינים יועמדו לדין וייענשו כראוי להם, והאדם מן היישוב עשוי לשאול עצמו, האם יימלט העבריין מן הדין, או ממיצוי הדין, בשל 'דקדוקי עניות' של הליך, בשעה שקול דמיו של הקרבן זועק מן האדמה. טענה זו שובת לב היא, והיא מטרידה לא רק את האדם מן היישוב אלא גם את השופט מן היישוב...".

10.       יחד עם זאת סבורני, כי ממכלול הטעמים שפירטתי לעיל, ראוי היה שלא להתיר את תיקונו של כתב האישום בנקודת הזמן שהתבקש בה התיקון. מעבר לכך יצוין, כי אין המדובר במצב שבו כתב האישום נמחק מטעמים פרוצדוראליים, אלא במצב שבו נמנע תיקונו, מאותם טעמים שיש בהם, בנסיבות העניין, גם היבט מהותי ברור. אי התרת תיקון, גם אינה מהווה זיכוי של הנאשם בכל הנוגע לאותם אירועים נטענים, וככל שהמאשימה סבורה כי הדבר ראוי, אין בהחלטה, במישור העקרוני, כדי לחסום את דרכה להגיש כתב אישום נוסף בגין אותם אירועים. 

הראיות במבט-על

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ