כתב האישום:
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו ביום 13.10.14, סמוך לשעה 23:11, ברח' הנשיא 38, חדרה, נהג ברכב, כשמהרכב בוקעת מוזיקה חזקה, באזור מגורים.
תשובת הנאשם לאישום:
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, וטען כי לא ביצע עבירה.
ראיות התביעה:
המאשימה העידה את השוטר עורך הדוח, מר שבתאי דרעי, מיחידת השיטור העירוני בחדרה (להלן: "השוטר"). הדוח שערך השוטר הוגש וסומן ת/1.
בדוח שערך השוטר, ציין כי בתאריך ובשעה הנקובים בכתב האישום, הבחין "במוזיקה חזקה מהרכב הנ"ל על ידי רמקולים", הוא הסביר לנאשם את מהות העבירה ורשם לו את הדוח. מפי הנאשם נרשמה התגובה הבאה: "אין לי מה להגיד".
בבית המשפט חזר השוטר על נסיבות קרות האירוע והבהיר, כי לפני כשנתיים הקימו בחדרה יחידת שיטור עירונית, על מנת לאכוף עבירות שנוגעות לעבירת איכות הסביבה, כגון, רעש, ניקיון, וכל דבר המפריע לאיכות חייו של האזרח. בחדרה יש כמה מוקדים בעייתיים, ביניהם רחוב הנשיא בחדרה, שזהו הרחוב הראשי, המון צעירים מסתובבים שם במהלך שעות הערב, ושם מתבצעת עיקר האכיפה. יחידת האכיפה עוסקת באכיפת חוקי הגנת הסביבה, הנוגעים לאלכוהול, ניקיון, עשיית צרכים בציבור, רעש, וכו'. אשר לאירוע עצמו, ציין השוטר כי היה עמו פקח נוסף, אותו פקח לא ערך דוח, לפי הנהלים שלהם, אין צורך שהפקח, על אף שנכח וראה את ביצוע העבירה, יערוך דוח משלו. הוא, כשוטר, מפעיל שיקול דעת ביחס לעצמת הרעש, וככל שהוא מוצא שהרעש בלתי סביר, הוא רושם לנאשם דוח. לשאלת בית המשפט, מדוע לא מצא לנכון להזהיר את הנאשם, לבקש ממנו להוריד את עוצמת המוזיקה בטרם רישום הדוח, הבהיר, כי מגמתה של היחידה בה משרת השוטר, ליצור נוכחות והרתעה ולאכוף כמה שיותר במוקדים הנחשבים בעייתיים, על מנת להרתיע עבריינים בפוטנציה. אין חובה להזהיר את העבריין, בטרם רישום דוח מהסוג הזה. הנאשם ויתר על חקירה נגדית של השוטר.
ראיות ההגנה:
הנאשם העיד, כי באותו ערב נסע עם גיסו ברכב, והוריד אותו בשעה 21:00. הוא הגיע לרח' הנשיא, הבחין בשוטר דרעי, שלדבריו היה עם שלוש פקחיות צעירות, הם נסעו בניידת השיטור העירונית. השוטר הביט עליו, וכאשר נפגשו המבטים בין השניים, הנאשם הינהן לשלום לשוטר, ובתגובה השוטר צפר לו, ביקש ממנו לעצור בצד, ורשם לו את הדוח. כמו כן, מסר, כי הוא נהג ברכב שבו מותקן רדיו ישן, הוא הנמיך את הווליום על מנת לשוחח עם השוטר. השוטר ביקש ממנו לכבות את הרדיו, אך הרדיו היה בעוצמה נמוכה למדי. כאשר ביקש מהשוטר הסבר מדוע עליו לכבות את הרדיו, השוטר לא ענה לו, ניגש לניידת, רשם לו את הדוח ומסר לו אותו. הפקחיות שהיו איתו ברכב, ליגלגו עליו, ולטענתו הושפל באירוע. כאשר הבין שהשוטר רשם לו דוח, ולטענתו לא היה מקום לכך, סירב לחתום על הדוח, והודיע לשוטר שהוא יבקש להישפט עליו. הוא הכחיש שהוא שמע מוזיקה בווליום גבוה, והבהיר כי ברכב מותקנת מערכת רגילה, הסאבוופר שהיה בספסל האחורי, לא היה מחובר כלל למערכת השמע ברכב, והוא שייך לגיסו.
דיון והכרעה:
אין מחלוקת בין הצדדים שהנאשם נהג במקום ובזמן הנקובים בכתב האישום, כאשר ממערכת השמע המותקנת ברכבו, בקעה מוזיקה. השוטר טוען כי המוזיקה הייתה רועשת במיוחד, ואילו הנאשם, כופר בכך.
יחד עם זאת, קיימים מספר עניינים שעל בית המשפט להידרש להם - עניינים שלא זכו להתייחסות מצד הנאשם, הואיל והוא אינו מיוצג על ידי עורך דין ואינו משפטן - אשר להם השלכה על תקינותו של ההליך ועל זכותו החוקתית של הנאשם לקיומו של הליך ראוי והוגן כלפיו.