זיכוי מעבירות מס ומעבירות מרמה וזיוף חמורות

מבוא

1.        נאשם 1 (להלן: "מרדינגר") הינו איש עסקים שעיקר עיסוקו הינו בתחום הצורפות, אך הוא שולח ידו גם בתחומים אחרים כהשקעות או מסעדנות. מרדינגר הינו בעל המניות והשליטה בחברת אגיפוס בע"מ (להלן: "אגיפוס"), חברת השקעות, שהוקמה כדי לרכז את פעילותו ההשקעתית. בחברת קרואסונט אמריקה בתל אביב בע"מ (להלן: "קרואסונט"), שהפעילה בית קפה בשם זה, החזיק מרדינגר, באמצעות נאמן, בשליש מהמניות וכוח הניהול יחד עם משה רוזנשיין (להלן: "רוזנשיין") ויוסי פז (להלן: "פז") ומאוחר יותר העביר את אחזקותיו במניות קרואסונט לאחר. נאשם 3 (להלן: "אבן") הינו רו"ח במקצועו ושותף בחברת רואי החשבון תירושי-אבן ובמסגרת זו טיפל במרדינגר ובאגיפוס בכל הקשור בניהול חשבונותיהם ומילוי חובותיהם מול שלטונות מס ההכנסה. בקרואסונט טיפל שותפו, רוני תירושי (להלן: "תירושי"), שלא זומן לעדות בפניי.

בכתב האישום שני אישומים, כנגד שלושת הנאשמים. באישום הראשון, (להלן: "פרשת קריספילד"), מואשמים מרדינגר, אגיפוס ואבן, כרואה החשבון של אגיפוס ושל מרדינגר, בעבירות בניגוד לסעיפים 220 (2) ו- (5) יחד עם סעיפים 224 ו-224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"ה 1961 (להלן: " הפקודה"), וזאת לענין דו"ח מס הכנסה לשנת 2001 של אגיפוס, בטענה כי דו"ח זה כוזב והוגש כפי שהוגש במטרה להתחמק ממס, וכן בעבירות זיוף ומרמה בניגוד לסעיפים 418 סיפא ו-420 סיפא ל חוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: " החוק"). באישום השני, (להלן: "פרשת קרואסונט"), מואשמים הנאשמים בעבירות בניגוד לסעיפים 220 (2), (4) ו- (5) יחד עם סעיפים 224 ו- 224א ל פקודה, הפעם בקשר לדו"ח אגיפוס לשנת 2002, שלטענת המאשימה הינו דו"ח כוזב והוגש בכוונה להתחמק ממס, וכן בעבירות זיוף ומרמה לפי סעיפים 415, 418 סיפא ו-420 סיפא ל חוק.

פרשת קריספילד

2.        אם נתעלם מהררי המלל שנשפכו במהלך המשפט, הרי ניתן לתמצת את טיעון המאשימה באישום זה לכך שמרדינגר, בעזרת אבן, יצרו הפסד הון כוזב וזאת על מנת לקזזו מול רווחי הון שנוצרו בחברת אגיפוס, ובכך פעלו במרמה להקטנת מס רווחי ההון שעל אגיפוס לשלם. התרמית התבטאה ביצירת השקעה ברכישת מניות חברת קריספילד, באמצעות חברתFirst Trading Bank LTD  (להלן: FTB), למעשה בשתי השקעות הון, בסכום כולל של כ- 2.5 מליון דולר, ולאחר מכן ברישום מימוש מניות אלו, לאחר התמוטטות שוק מניות ההייטק בעולם, בסכום של 204,500$ בלבד, (יחד עם הוצאות משפטיות בסך 67,500$ בגין העסקה), ומכאן הפסד הון בסך של כ-2.3 מליון דולר בקירוב. הפסד זה קוזז מול רווח הון שנוצר לאגיפוס ממכירת מניות חברת י.מ.ר.פ נכסים והשקעות בע"מ (להלן: "י.מ.ר.פ") וחברת ראובני- פרידן בע"מ (להלן: "ראובני פרידן") בסך של 4.4 מליון דולר ( כ- 14 מליון ש"ח בקירוב). לטענת המאשימה, רישומי ההשקעה והמימוש הינם פיקטיביים, אינם מייצגים עסקה אמיתית ויצירתם היתה בכוונה להתחמק מתשלום מס רווחי הון הנזקף לחובתם ממכירת מניות י.מ.ר.פ וראובני-פרידן. הטענה כנגד רו"ח אבן הינה כי ידע על התרמית ונתן ידו לה בניהול חשבונות אגיפוס ובמאזן ובדו"ח השנתי לשנת 2001, ת/34, אותם הכין והגיש          ב- 31.8.03.

3.         כאן המקום לציין כי בהתאם לאמור בכתב האישום, גרסת המאשימה היא כי תכנון הפסד ההון לקיזוז מול רווח ההון כאמור, נעשה מלכתחילה, עוד טרם בוצעה ההשקעה הראשונה מבין השתיים, בחודש מרץ 99', אולם במהלך ניהול המשפט, בשלב חקירתו הנגדית של אבן, נטשה המאשימה גרסה זו ובסיכומיה היא טוענת אך לתרמית בדיעבד, דהיינו, כי מרדינגר ואבן "יצרו" את הפסד ההון רק במהלך שנת 2001, לאחר מכירת מניות אגיפוס בי.מ.ר.פ וראובני-פרידן, בחודש ינואר 2001. בענין זה יש לומר כי לאור הראיות שנשמעו, לתיזה הראשונה של תכנון מראש, לא היה כל בסיס ראייתי, אף לא לכאורה, וגרסה זו אף חסרת כל הגיון באשר מרדינגר אינו חוזה עתידות ותמהני איך ניתן לטעון כי ידע בחודש מרץ 99' על רווחי ההון שיצמחו לו בשנת 2001, כשאף אינו יודע אם ירצה למכור מניותיו בעתיד ובאיזה סכום ימכרם. כמו-כן יש לומר כי אין זה ראוי שבמהלך משפט פלילי יבקש ב"כ המאשימה לשנות את בסיס טיעוני התביעה וייאלץ בכך את הנאשם להגיב ולשנות את קו הגנתו וזאת בשלב מתקדם במשפט. מכל מקום, היה על ב"כ המאשימה, עת הגיע למסקנה על שינוי קו טיעוניו, להודיע על כך מפורשות לבית המשפט ולבקש את אישורו לכך, ומהלך שכזה לא נעשה. אולם לאחר שגם גרסתה המאוחרת של המאשימה אינה עומדת בנטל ההוכחה הנדרש במשפט פלילי, לא מצאתי כי יש מקום לדון כאן בסוגיה זו ובמשמעותה המשפטית.

4.        העובדות, שלמעשה אינן שנויות במחלוקת, הינן כדלקמן:

א.         בתאריך 11.3.99 מקבל מרדינגר באמצעות אגיפוס הלוואה מי.מ.ר.פ בסך 1.5 מליון דולר (ראה הסכם ההלוואה מיום ה- 11.4.99, ת/42, וכעולה מדף החשבון של י.מ.ר.פ (ת/27ג'), לפיו הועברה לאגיפוס המחאה בנקאית ב- 11.3.99 בסך 1,350,000 דולר). מרדינגר נזקק להלוואה לאור כוונתו להשקיע בהקמת כפר הצורפים באיזור יער בן שמן, באמצעות חברת הצורפים בע"מ (להלן: "הצורפים") שבבעלותו, אולם בגין קשיים משפטיים והוצאת צו הפסקה כנגד המיזם, נותר סכום ההלוואה פנוי בידו והוא החליט, כך לגרסתו בעדות, להשקיע הסכום ברכישת מניות קריספילד    מ-FTB .

ב.         ההשקעה הראשונה של אגיפוס בסך 1.5 מליון דולר (6,045,333 ש"ח) בוצעה             ב- 18.3.99,  עת מרדינגר מוסר שיק בנקאי (ת/23), מיום 11.3.99, על סך 1,350,000 דולר, משוך על בנק הפועלים, לנציגי הבנק והקרן וזאת בפגישתו עימם, כך לגרסתו, בציריך, לאחר שלראשונה נפגש עם אחד מנציגי הבנק במלון הילטון בת"א. השיק נרשם לזכות אגיפוס ועל גבו חתימת היסב של מרדינגר וחותמת של בנק UBS בשוויץ, וללא הסבה נוספת. לפי תדפיס שע"מ שהוצג בחקירתו (ת/25, עמ' 1 ש' 12), אכן שהה מרדינגר בחו"ל בין ה- 18.3.99 עד ה- 21.3.99.

ג.           כחודש לאחר החתימה על ההסכם לרכישת המניות (ת/44), מיום ה- 18.3.99, מקבל מרדינגר, ובעקבותיו- אבן, מעטפה עם מסמכים ובה הסכם הרכישה, אישור על ביצוע ההשקעה הראשונה (ת/45, ת/46), מסמכי יסוד של קריספילד ותקנון החברה (נ/5, נ/6), תעודת התאגדות (נ/7), ודו"חות כספיים של קריספילד מבוקרים ע"י חברת רו"ח הבינ"ל דלויטוש (נ/9), ממשרדי ראיית החשבון הידועים והמוערכים בעולם.

ד.         בהנהלת החשבונות של אגיפוס, בכרטסת לשנת 99' (ת/52א'), מופיע רישום ההשקעה תחת "השקעה בקריספילד" ב- 2400 מניות תמורת 6,045,333 ש"ח ותאריך האסמכתא- 18.3.99. כמו-כן שוקפה ההשקעה הנ"ל בדו"ח אגיפוס לשנת 99'       (ת/32), שהוגש ב- 18.11.01, בביאור 4, וכן בדו"ח לשנת 2000 (ת/33), שהוגש             ב- 27.11.01, בביאור 4.

ה.          בתאריכים 22.1.01 ו-23.1.01, על רקע סכסוך שנתגלע בין השותפים לשליטה בחברות י.מ.ר.פ וראובני פרידן,  מוכר מרדינגר באמצעות אגיפוס את כל מניות י.מ.ר.פ וראובני פרידן בסך 4.4 מליון דולר, ו- 1.5 מליון דולר מהם בדרך של מחילה על החזר ההלוואה שקיבל בשנת 99', כאמור לעיל. (ראה הסכמי המכירה, ת/38 ו- ת/39). רווח ההון הנ"ל שוקף בכרטסת אגיפוס לשנת 2001 (ת/43), ובדו"ח אגיפוס לשנת 2001 (ת/34), בעמ' 9.

ו.           בתאריך 31.1.01 מבצע מרדינגר, באמצעות אגיפוס, את השקעתו השניה במניות קריספילד, מכספי מכירת מניותיו בי.מ.ר.פ וראובני-פרידן, בסכום של מליון דולר כשהשקעה זו מתבצעת במסירת שיק מתאריך 31.1.01 (ת/22), בסך מליון דולר, משוך על בנק לאומי לפקודת מרדינגר, לנציגי FTB  בפגישתם באיטליה. על גב השיק חתימת היסב של מרדינגר וכן חותמת בנק UBS בשוויץ, ללא כל הסבה נוספת. (ראה ת/59, אישור בנק לאומי על העברת מליון דולר במט"ח מחשבון אגיפוס ב- 31.1.01). כמו-כן הועבר תשלום נוסף לברוקר, היושב במונטווידאו, ארגנטינה, בסך של 67,500$ ביום 16.3.01 (ראה ת/58ג'- אישור מבנק לאומי על העברה במט"ח של 67,500$ מחשבון אגיפוס ב- 16.3.01).

ז.           אישור מיום 13.2.01 על העברת סכום של 997,500$ לקריספילד (ת/56), נשלח למרדינגר בדואר, בסמוך לאחר ביצוע ההשקעה השניה, וממנו הועבר לאבן, וכן אישור מיום 13.2.01 על יעד ההשקעה בסכום הנ"ל במניית "סיסקו", (ת/27ט'), חב' הייטק בינ"ל ידועה ומוכרת.

ח.          רישומי ההשקעה השניה בהנהלת חשבונות אגיפוס מופיעים בכרטסת לשנת 2001      (ת/52), תחת "השקעה בחו"ל- קריספילד" בסך 4,146,365 ש"ח בתאריך האסמכתא- 31.1.01.

ט.          במהלך השנים 2001-2002, קרסה בועת ההייטק וצנח ערך מניות ההייטק בשווקי ההון בעולם, כעולה מדברי מרדינגר בעדותו (בפרוטוקול, מיום 2.12.08, בעמ' 69). נראה לי, כי מידע כללי על כך הינו אף בידיעתו השיפוטית של בית משפט זה.

י.           בתאריך 17.12.01 מימש מרדינגר את השקעתו, בנסיון להציל את יתרת ההשקעה בעקבות מפולת מניות ההייטק, והוא מקבל, באמצעות אגיפוס, סכום של     204,500 $ באמצעות העברה בנקאית, כעולה מאישורי בנק לאומי (ת/60, ת/61), על קבלת סך של 204,080$ ע"י אגיפוס ב- 17.12.01.

יא.         מימוש ההשקעה נרשם בכרטסת אגיפוס לשנת 2001 (ת/52), כהעברה מקריספילד בסך 860,601 ש"ח בתאריך האסמכתא- 17.12.01.

יב.         בדו"ח אגיפוס לשנת 2001 (ת/34), שהוגש ב- 31.8.03, בביאור 11, תחת "הכנסות אחרות", נרשמה יתרה בסך של 8,348,420 ש"ח, שהיא תוצאת קיזוז ההפסד שנבע מעסקת קריספילד מול רווח ההון שנצמח ממכירת מניות י.מ.ר.פ וראובני פרידן, כאמור בכרטסת אגיפוס לשנת 2001 תחת "רווח הון" (ת/43).

5.       כזכור, טענת המאשימה היא שההשקעה במניות קריספילד איננה אלא אחיזת עיניים. מרדינגר משקיע כספים אלו בחשבון לא ידוע בחו"ל ואין לדעת מה נעשה בו. תיזת התרמית בדיעבד והטענה לזיוף שמונת המסמכים, שהגיעו מקריספילד, מ- FTB ומהברוקר (ת/44- ת/50 ו-ת/58א'), מבוססת על שרשרת ראיות נסיבתיות, ואפרטן להלן;

א.          חזות מסמכי עסקת קריספילד:- במסמכים מצויות שגיאות כתיב בשם הבנק ומדינתו, וכן בכתובת חברת קריספילד ומדינתה, והלוגו של FTB משתנה מעת לעת. מסמכים אלו שונים מהמסמכים הנחזים להיות אותנטיים של הבנק והקרן, נשוא חבילת המסמכים, ת/21, שנתפסה במשרד אבן, והם נעדרים סימני קיפול וכיתוב ממכשיר פקס, וחתומים כולם באותו עט שחור.