זיינב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

פסק דין

עתירה כנגד ועדת שחרורים בכלא צלמון מיום 4/4/13, ובה חברים – חנוך שילוני – שופט בדימוס, גנזר נעמי, בני שאלתיאל ור"כ סולי סרוסי.

השופט יונתן אברהם:

רקע

העותר מרצה את מאסרו החמישי. משך מאסרו הנוכחי מאז 26/07/06, 10 שנים, בגין שני כתבי אישום. הראשון, בעבירות של סיוע לאחר מעשה, בו נגזר דינו ל- 4 שנים ולאחר מכן נגזר עליו בגזר דין נפרד, עונש של 6 שנות מאסר נוספות, בגין עבירות אלימות.

את העבירה האחרונה ביצע בעת שהיה אסיר בין כותלי הכלא ותקף אסיר אחר.

עניינו של העותר הובא בפני ועדת השחרורים שדנה בו ביום 04/04/13 במסגרת דיון בבקשה לשחרור על תנאי. הועדה דחתה את בקשת העותר להשתחרר שחרור מוקדם על תנאי.

בעשותה כן, ציינה הועדה כי אין היא נותנת משקל מכריע למידע מודיעיני של שב"ס שהוצג בפניה בשל היותו מידע ישן.

לעומת זאת, ניתן משקל ממשי למידע מודיעיני של משטרת ישראל שהינו רלוונטי לתקופה של שנתיים קודם למועד הדיון בפניה ועניינו מעורבות העותר בסכסוכים מחוץ לכלא, עד כדי התנהגות בריונית במהלך חופשה מהכלא וכן למידע משטרתי שמקורו כשנה ומחצה לפני אותו דיון ועניינו פעילות עבריינית מתוכננת בעת חופשה.

למידעים אלה אף ניתן חיסיון לפי ס' 17 לחוק. צוין כי מדובר במידעים מהימנים. עוד נטען כי בעקבותיהם, הופסקו חופשות העותר והוא סווג בקטגוריה א'.

הועדה נתנה דעתה גם לדו"ח הסוציאלי של גורמי הטיפול מתאריך 04/04/13, אשר מלמד על פניו על ביצוע תפנית חיובית אצל העותר. צוין באותו דו"ח והובא בהחלטת הועדה, כי העותר "עושה עבודתו בצורה חיובית תוך הפגנת רצינות, אכפתיות, לקיחת אחריות ומעורבות בנעשה עם אסירים הנתמכים על ידו. עוד נאמר שהאסיר ישולב בקבוצה טיפולית לאסירים רצידיביסטים שסיימו טיפול ראשוני והשתתף בטיפול באופן קבוע תוך הבעת דעה והצגת עמדות עצמאיות. במפגשים שיתף אחרים על האירוע בו היה מעורב עם חבר לקבוצה בעימות במקום עבודה, זיהה את גורמי הסיכון כדי להימנע מאירוע דומה בעתיד, פעיל בדיונים, יוזם ומעלה תכנים אישיים. כמו כן משולב בקבוצה לאסירים המשמשים כאסירים תומכים. גם בקבוצה זו מגיע באופן עקבי ורציף למפגשים. הופגש עם נציג רש"א ונמצא מתאים לבניית תוכנית בפיקוחם למרות הפסקת חופשותיו. עובד כעת כאסיר חוליה באגף". (ההדגשה בקו שלי - י.א.).

נוכח הסתירה העולה בין המשתקף מן המידע המודיעיני, לבין גישת העותר החיובית המשתקפת מדו"ח גורמי הטיפול, כפי שצוטט לעיל, סברה הועדה כי מדובר באסיר אשר עת הוא שוהה בכלא, התנהגותו חיובית, אולם אין בידו הכוחות להמשיך ולהתמיד בהתנהגות חיובית זו בהעדר מסגרות כאלו, ועל כן התנהגותו בעת חופשות היא התנהגות מסוכנת לציבור ונותרה בעינה ככזו על אף התנהגותו במהלך הטיפול.

הועדה סברה כי התנהגות חיובית של העותר בכלא במשך כשנה וחצי לאחר שלילת חופשותיו (מתוך 6 שנות מאסר) אין בה כדי להוכיח שינוי אמיתי וארוך טווח של העותר ועל כן דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם.

לא יהיה מיותר לציין בשולי האמור לעיל, כי לעותר הוכנה תוכנית רש"א, על אף היותו מנוע חופשות וזאת באמצעות נציגי רש"א שהגיעו אל תוככי הכלא.

טענות העותר בתמצית

העותר טוען כי הועדה נתנה משקל שאינו ראוי כלל ועיקר לטענות המשיבה ובפרט למידעים המודיעיניים המשטרתיים שהוגשו לעיונה, זאת נוכח התמורה הברורה שחלה בגישתו של העותר ובהתקדמותו בהליך הטיפולי.

לטענתו, התקדמותו הנ"ל בהליך הטיפולי מטה את הכף לצורך להיעתר לבקשתו לשחרור מוקדם.

עוד טען העותר כי תקופות מאסריו הרביעית והחמישית, הן למעשה תקופה רצופה אחת של 10 שנים וכך יש לראותה.

מעבר לכך הוא הופיע בפני ועדת שחרורים רק בשנת 2005, פעם אחת.

אשר למידעים המודיעיניים המשטרתיים, נטען כי אינם מתיישבים עם העובדה שהעותר יצא ל- 15 חופשות תמימות עד לעצירת חופשותיו. לדבריו, כשנתיים עובר למועד הדיון בועדה, הוא לא היה מצוי בחופשות והוא תמה כיצד באו לעולם מידעים שתקופתם בתוך תקופה זו, ועניינם נוגע להתנהלותו בחופשות.