זיילר ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ

פסק דין

בתובענה שבפניי עותרים המבקשים, מלפני בית המשפט, להורות למשיב "לדווח וליתן בתצהיר את מלוא הנתונים על הפעילות הבנקאית והאחרת הנוגעת ישירות או בעקיפין להסכמים המפורטים" בגוף התובענה "שנעשו בין המבקשים לבין הבנק, וכן על מלוא הפעילות שנעשתה בחשבונותיהם בבנק", לרבות "פעילותו הישירה והעקיפה של עו"ד הירשמן בכל אלו כנציגם וכבא כוחם של המבקשים כלפי הבנק".

מבלי לגרוע בכלליות הסעד המבוקש לעיל צירפו המבקשים נספח לתובענה (נספח א') בו פירטו רשימה ארוכה של עניינים לגביהם מבוקש "דיווח ונתונים מלאים".

העובדות הצריכות לעניין

המבקשים, עו"ד הירשמן, מר שמואל יחזקאל וחברה פרטית הנמצאת בשליטת השניים האחרונים (להלן: "השותפים"), הם בעלים של מגרש הנמצא "בגוש הגדול" בתל-אביב. השותפים ביקשו לבנות בניין על המגרש. לצורך כך התקשרו ביניהם בהסכמים בהם הסדירו את היחסים ביניהם. בין השאר הוסכם על התקשרות עם המשיב, כבנק שיעניק אשראי וילווה את הבניה (להלן: "המשיב" ו/או "הבנק")

בין הבנק לבין השותפים נחתמו הסכם למתן שירותים בנקאיים, הסכמים נוספים, וכן מסמכי ביטחונות בקשר לאשראי שיועמד על ידי הבנק לטובת לפרויקט.

יסוד מיסודותיו של ההסכם למתן שירותים בנקאיים, לשותפים כקבוצה, היה בחירת נציג, על ידי השותפים ועל פי שיקוליהם, שישמש כ"ראש הקבוצה" בכל ההתנהלות מול הבנק בקשר לבנייה. עו"ד גיל הירשמן נבחר על ידי השותפים, לרבות המבקשים, כנציג הקבוצה. כך גם נקבע בהסכם למתן שירותים בנקאיים.

עקרון נוסף של פעילות הבנק כבנק מלווה היה שכל אחד מהשותפים יפתח חשבון אינדיבידואלי אצל הבנק, ובנוסף כל השותפים יפתחו יחדיו חשבון נוסף. תזרימים כספיים המתקבלים עבור כל אחד מהשותפים או כספים שמקורם בשותפים עצמם מנותבים בסופו של דבר לחשבון המשותף לכולם המכונה בהסכמים "החשבון המרכז" ועל הבנק היה להשתמש בכספים אלו כדי לפרוע את החשבונות המאושרים של הקבלן בונה הבניין.

לטענת המבקשים, כפועל יוצא מכך שעו"ד הירשמן מונה כ"ראש הקבוצה" לא היתה להם כמעט ידיעה בכל הנוגע למגעים עם הבנק ולניהול השוטף של הפעילות עם הבנק. לטענתם, הגם שעו"ד הירשמן חב חובת אמון כלפיהם – הוא לא נתן להם נתונים שוטפים ומלאים על "כל מלוא פעילותו ומגעיו עם הבנק" (ס' 10 לתובענה). ככל שנקפו הימים ודרישות המבקשים מעו"ד הירשמן למתן דיווחים לא נענו במלואם – פנו המבקשים לקבל מידע על חשבונותיהם ועל הפעילות הנעשית עם הבנק, מהבנק עצמו (ס' 13 לתובענה).

בין המבקשים לבין נציגי הבנק התקיימה התכתבות ענפה ואף התקיימה פגישה במחצית פברואר 2011. במהלך הפגישה למדו המבקשים על היבטים שונים הקשורים לעשייה הבנקאית וקיבלו נתונים שונים על הפעילות הבנקאית אך לטענתם לא כזו שנגעה להיבטי הליווי של פעילות הבנק. לטענת המבקשים, פחות או יותר באותה תקופה, החלו "לבצבץ" אצלם סימני שאלה מטרידים לגבי פעילותו הכלכלית של עו"ד הירשמן הן כראש הקבוצה והן כנציג המבקשים כלפי הבנק.

בשלב זה, משסברו המבקשים, כי עו"ד הירשמן פעל לכאורה באופן לא תקין בכל הנוגע לבנייה ולהיותו נציגם וראש הקבוצה, כך שלכאורה נטל במחתרת אחוזי בנייה בלתי מנוצלים שיועדו לכלל השותפים, ביצע בנייה ללא היתר לטובת הגלת דירתו ודירת שותפו, ועוד – הגישו המבקשים תביעה נגד עו"ד הירשמן ונגד עו"ד בן ישראל ממשרדו. תביעה זו (18932-02-10) הוגשה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז.

במועד הדיון האחרון בתובענה שבפניי (שהתקיים ביום 25.9.2011) עדכנו הצדדים, כי הדיון בתובענה שבפני בית המשפט במחוז המרכז הסתיים, הוגשו כל הסיכומים והצדדים בהמתנה לפס"ד בתובענה.

טענות הצדדים

לטענת המבקשים היחסים בינם לבין הבנק הם יחסים המגלמים בתוכם חובת אמון מצד הבנק כלפיהם. כפועל יוצא של חובת האמון, מוטלת על הבנק חובת גילוי ומתן נתונים ואיסור על הבנק להימצא בניגוד עניינים (ס' 23-32 לתובענה). לגישת המבקשים, על הבנק מוטלת חובה קיצונית ובלתי מסוייגת למסירת כל הנתונים הנוגעים לעשייה הנעשית תחת המעטפת של חובת אמון וכי הגילוי מצד הבנק צריך להיות יזום על ידו. הבנק הפר גם את חובתו שלא להיות בניגוד עניינים מאחר שלא גילה להם, כי עו"ד הירשמן מחזיק גם חשבון או חשבונות נוסף או נוספים בבנק (ס' 47 לתובענה). בנוסף, הבנק הינו גם שלוח של המבקשים וגם מכוח מעמדו זה מוטלת עליו החובה למסור לשולחיו, המבקשים, את המידע המבוקש (ס' 48 לתובענה).

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי הבנק מנוע מלהעלות טענה, כי בשל מגבלות חובת הסודיות וחובת ההגנה על הפרטיות הוא אינו חייב ליתן את המידע המבוקש. לטענתם "המדובר הוא בחשבונות בנק של המבקשים עצמם (או בחשבון בו המבקשים הם חלק מבעליו). חשבונות אלו נוהלו על ידי עו"ד הירשמן כנציג וב"כ של המבקשים וזאת מכוח הסכמים שנכרתו עם הבנק. למיטב הבנת המבקשים, פעילותו של עו"ד הירשמן בחשבונות אלו היא פעילות שנקבעה לצרכי נוחיות בלבד, ואין היא מקנה לו מעמד עצמאי בכל הסובב את יחסיו עם הבנק, ודאי לא מעמד המגביל את המבקשים וזכויותיהם" (ס' 52 לתובענה). כמו כן מוסיפים המבקשים ומציינים, כי גם אם ניתן היה לסווג מקרה זה למשבצת של חובת סודיות – הרי שאין מדובר בחובה (או בזכות) מוחלטת (ס' 57 לתובענה).

לטענת הבנק דין התובענה להידחות על הסף ולחילופין לגופה:

על הסף - מאחר שעסקינן בתובענה הכוללת בגדרה אך ורק סעד יחיד של המצאת מסמכים. צו לגילוי מסמכים הוא צו מלווה כסעד ביניים במסגרת תובענה עיקרית, אין הליך גילוי מסמכים אלא בין בעלי דין בתובענה ומשלא נדרש כל סעד מאת הבנק – דין התובענה להידחות על הסף (ס' 16-17 לתשובה).

ולגופה של התובענה - לטענת הבנק הוא פעל בהתאם להוראות ההסכמים והדין ואף לפנים משורת הדין אל מול המבקשים, תוך שמירת זכויות לקוחותיו - יחידי הקבוצה. למבקשים נמסרו פרטים ונתונים אודות חשבון ההלוואה שנלקחה על ידם במסגרת ההסכם למתן שירותים בנקאיים וכן אודות החשבון המרכז כהגדרתו בהסכם הליווי. עם זאת, לכל אחד מיחידי הקבוצה חשבון הלוואה פרטי (בדומה לחשבונם של המבקשים) בו הועמד אשראי של הבנק לאותו יחיד קבוצה. המבקשים ביקשו בין היתר את כל התכתובות שבין נציג הקבוצה לבין הבנק, את כל התנועות הכספיות עם הקבלן או עם כל אחד אחר שיש לו זיקה ישירה או עקיפה לכספי ההלוואה, זיקות שבין חשבון הליווי לבין מי מיחידי הקבוצה, לרבות נתונים ומסמכים הקשורים לעסקאות אחרות שנעשו בין יחידי הקבוצה האחרים לבין הבנק. לגישת הבנק – על מסמכים אלו חלה חובת סודיות בנקאית שכן מדובר בחשבונות שהמבקשים אינם נמנים על בעליהם. בלא שטרחו המבקשים לקבל את הסכמתו של עו"ד הירשמן או מי מיחידי הקבוצה שהפרטים המבוקשים נוגעים אליו, או לחילופין צו מתאים מאת בית המשפט במסגרת התובענה שבין המבקשים לבין עו"ד הירשמן - לא ניתן להיעתר להמצאתם (ס' 23-43 לתשובה). אין כל בסיס בטענה בדבר ניגוד עניינים כביכול בו מצוי הבנק בשל יחסים קודמים בינו לבין עו"ד הירשמן ואין לבנק כל התנגדות, באם יינתן צו מתאים, לפרט את החשבונות המנוהלים, אם מנוהלים, ע"י עו"ד הירשמן בבנק (ס' 44-46 לתשובה). הבנק מוסיף וטוען, כי גם על פי ההסכם למתן שירותים בנקאיים שנחתם בין הבנק למבקשים – אין למבקשים כל זכות לקבל מסמכים במישרין מהבנק בקשר לפרויקט ועליהם לקבל את המסמכים מנציג הקבוצה הנבחר, שהוא היחיד המוסמך לפנות לבנק, לקבל מסמכים ונתונים מאת הבנק והיחסים שבין המבקשים לבין נציג הקבוצה (ס' 49-56 לתשובה). בנסיבות אלו, ומשהודיע עו"ד הירשמן לנציגי הבנק, כי הוא מתנגד למסירת המסמכים למבקשים – על המבקשים לנהל את ענייניהם ואת הסכסוך ביניהם, בינם לבין עצמם, ולא לערב את הבנק בסכסוך לא לו מה גם שאין לבנק כל התנגדות למסירת כל מסמך ו/או נתון בקשר לפרוייקט, אם תהא הסכמה לכך או ינתן צו מאת ביהמ"ש המוסמך (ס' 59-70 לתשובה).

בד בבד עם התשובה לתובענה הגיש הבנק גם בקשה לצירוף עו"ד הירשמן כמשיב נוסף להליך. הבקשה נומקה בנימוקים דומים לאלו שהובאו כבר בתשובת הבנק: עו"ד הירשמן מונה כנציג הקבוצה; לבנק אין כל מניעה מלמסור כל נתון או מסמך המצוי ברשותו בקשר לפרוייקט אלא שביחס לחלק מהמסמכים והנתונים חלה חובת סודיות ביחס ליחידי הקבוצה שאינם המבקשים; בהתייחס לחובת סודיות זו ובנסיבות בהן קיים סכסוך והוגשה תביעה משפטית בין חברי הקבוצה ובנסיבות בהן נציג הקבוצה עומד על כך שלא ימסרו מסמכים למבקשים כפי שנתבקש על ידם – הרי שנציג הקבוצה הוא צד העלול להיפגע מתוצאות ההכרעה בתיק ויש לצרפו.

המבקשים, בתשובתם לבקשה, הביעו את עמדתם, כי אין הצדקה לצירופו של עו"ד הירשמן כצד לבקשה בין השאר מהטעם, כי המחלוקת העומדת להכרעה בתובענה היא אך ורק מהי חובת הבנק כלפיהם.