זיו נ' בנק מזרחי-טפחות סניף לב דיזנגו

פסק דין

לפני תביעת הילה זיו, התובעת, אשר ניהלה אצל הנתבע, בנק המזרחי, חשבון שמספרו 114671. מהחשבון נמשך, על ידי צד ג', בשקים ובמזומנים סכום של 115,102 ₪ שהתובעת דורשת את השבתם.

טענות התובעת

התובעת פתחה את חשבונה אצל הנתבע בשנת 2001, הפקידה בו את משכורתה ושילמה בהוראת קבע ממנו החזר הלוואה שקיבלה מהנתבע. בשנת 2003 הופקד בחשבון סכום של 100,000 ₪ ולטענתה נתנה הוראה לסגירתם בפק"מ. מאז מועד ההפקדה נמשכו מהחשבון סכומים שונים ע"י מאן דהוא, שבדיעבד התברר לתובעת כי הינו בעלה לשעבר, כרמל זיו (להלן "כרמל").לטענת התובעת לא היתירה לכרמל לפעול בחשבון, ו/או למשוך ממנו כספים.

לטענת התובעת יש להורות לבנק להחזיר לה את הסכומים שנמשכו בצירוף 8% ריבית.

3.טענות הנתבע

לטענת הנתבע, כשלשה חודשים לאחר פתיחת החשבון חתמה התובעת על ייפוי כוח המאשר לכרמל לפעול בחשבונה. בדיקת השקים והמשיכות במזומן מעלה כי כולם נעשו על ידי כרמל. זאת ועוד, חלק מהכספים הנמשכים (כמחצית) הועברו לחשבונם המשותף של השניים המתנהל בבנק אחר, דהיינו, שהתובעת נהנתה מהם בחשבונה האחר.

הנתבע טוען כי יפויי הכוח נחתם לפני נציגת הבנק וכי אף לאחריו יצרה התובעת מצג כלפי הבנק כי כרמל אכן מורשה לפעול בחשבונה, בעת שהפנתה את נציגי הבנק אליו בכל שאלה שהתעוררה הקשורה בחשבון.

4. עוד טוען הנתבע כי עדכן את התובעת מעת לעת על הפעולות שנעשו בחשבונה, עת שלח אליה הודעות או דפי חשבון, על פי הכתובות שמסרה לו.

לגרסת הנתבע לא פנתה אליו התובעת אלא ב 2006, לאחר גירושיה מכרמל. לטענתו, לא הועלתה על ידה באותה עת כל טענה בדבר "היעלמותם" של הכספים מחשבון הפקדון וכי עובדה זו מעידה כאלף עדים על כך שמצב החשבון, לרבות המשיכות שבוצעו בו, היו ידועים לתובעת היטב.

5.תשובת התובעת

התובעת הכחישה כי חתמה על יפויי הכוח לפני נציגת הבנק וטענה כי לא קיבלה את הודעות העדכון ששלח, משום שנשלחו לכתובות שגויות. עוד טענה כי ממילא המסמך, שהבנק מתייחס אליו כאל "יפוי כוח"- הינו מסמך חסר שפרטיו אושרו על ידי מי שאיננה מוסמכת לאשרם, על פי נוהלי הבנק.

לטענת התובעת, משהודה הבנק כי צד ג' משך את הכספים, עובר אליו נטל הראיה, בבחינת "הודאה והדחה". לשיטתה, לא עמד הנתבע בנטל המוטל עליו.

6.דיון

חובת בנק לפעול בהגינות, במקצועיות ובזהירות כלפי לקוחותיו. חובה מוגברת זו הוכרה בפסיקה:

"הסתמכות קהל הלקוחות על בנק, האמון שרוחש הציבור לבנק כסמכות מקצועית, המידע האקסקלוסיבי המצוי בידיו, הכלים המקצועיים העומדים לרשותו והיותו מונע הנזק הזול, מטילים על הבנק חובת זהירות כלפי הלקוחות המשתמשים בשירותיו וכלפי צדדים נוספים המושפעים משירותים אלה (ראו ע"א 168/86 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' לה בודיאר בע"מ, פ"ד מב(3) 77 (1988); ע"א 5893/91 בנק טפחות נ' צבאח, פ"ד מח(2) 573 (1994) (להלן: עניין צבאח); גלעד נרקיס ומירב מור חובות החלות על הבנקים 273 ואילך (כרך א, 2002) (להלן: נרקיס ומור); ריקארדו בן אוליאל דיני בנקאות 97-86 (חלק כללי, 1996) (להלן: בן אוליאל); אריאל פורת "אחריותם של בנקים בגין רשלנות-התפתחויות אחרונות" ספר השנה של המשפט בישראל 324, 325-324 (אריאל רוזן-צבי עורך, 1993-1992)). בהתקיים יחסים חוזים או טרום חוזיים, עשויה חובת הזהירות להיגזר מהחובה החוזית לנהוג "בדרך מקובלת ובתום לב" (ראו סעיף 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; דנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט נ' פרוסט קוסטמן, פ"ד מז (5) 31 (1993); נרקיס ומור, בעמ' 280-276; בן אוליאל, בעמ' 87-86) וכן מדיני הנזיקין (ראו סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; נרקיס ומור, בעמ' 278-277; בן אוליאל, בעמ' 87). אך גם בהיעדר יחסים חוזיים יוצרים דיני הנזיקין חובת זהירות בין הבנק לבין אלה שהוא יוכל לצפות שייפגעו כתוצאה מרשלנותו (ע"א 168/86 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לה כודיאר בע"מ, פ"ד מב(3) 77 (1988); ע"א 542/87 קופת אשראי וחיסכון נ' עוואד, פ"ד מד(1) 422 (1990); בן אוליאל, בעמ' 94-91; נרקיס ומור, בעמ' 281-280, 298-295).

במספר פסקי דין שיצאו את מפתנו של בית משפט זה ניתנו דוגמאות לסוגי התנהגות שייחשבו להפרתה של חובת הזהירות מצד הבנק. כך,...נקבעה חובת זהירות ביחס לבנק שלא בירר דיו אם פעולות שבוצעו על-ידי בעל ייפוי כוח לניהול חשבון, אכן נעשו על דעתו של בעל החשבון, חרף כך שהנסיבות הצביעו על כך שבעל ההרשאה מנהל את שמו וכספיו של בעל החשבון למען עניינים ואינטרסים שלו שלבעל החשבון אין כל חלק וכנראה גם לו רצון בהם (ראו ע"א 636/89 כחולי נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד מה(3) 265, 280 (1991) (להלן: עניין כחולי))." ע"א 7370/06

7. האם הפר הנתבע את החובה הזו? לטעמי, התשובה לכך היא שלילית.

לטענת הנתבע בעת שנפתח החשבון בשנת 2001 היו נוכחים במעמד הפתיחה התובעת וכרמל. באותה עת כרמל עבד בבנק הפועלים בשכנות והיה מוכר לגב' צביה ארביב, נציגת הנתבע. הגב' ארביב העידה כי כבר בעת פתיחת החשבון הסביר כרמל כי הוא מנוע מלהיות בעלים בחשבון ביחד עם התובעת בהיותו עובד בנק מתחרה, וכי יצטרף לחשבון כמיופה כוח. כשלשה חודשים לאחר מכן התייצבו השניים וצירפו את כרמל כמיופה כוח. הטופס, בקשה לשינוי פרטי חשבון (נספח ב'), נחזה להיות חתום על ידי התובעת ומאושר על ידי הגב' ארביב על שני עמודיו. מאז, נוהל החשבון בפועל על ידי כרמל.

8. למרות שהתובעת הכחישה את חתימתה על גבי הטופס ואף צירפה חוות דעת גרפולוגית לתמיכת טענתה, הנני מקבלת את עדות הנתבע לעניין זה: