זיאדה ואח' נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח'

            זוהי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 794/17 שניתן ביום 31.10.2017 על ידי כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) ס' ג'ובראן והשופטים י' דנציגר ונ' הנדל (להלן: פסק הדין).

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט העליון

1. ביום 25.12.2014 קיבל בית משפט זה עתירה לפינוי היישוב עמונה בשל הקמתו על אדמות פרטיות של פלסטינים והורה למשיבים באותה עתירה לפעול למימוש צווי הריסה בתחום היישוב (בג"ץ 9949/08 חמאד נ' שר הביטחון (25.12.2014)) (להלן: פסק הדין). ביום 18.12.2016 הסכימו תושבי עמונה להתפנות מרצון וזאת בהתבסס על מתווה שהציג להם הדרג המדיני (להלן: המתווה או מתווה עמונה). בסעיף 3 למתווה נקבע, בתמצית, כי המדינה תפעל להציב ארבעים מבנים בחלקות הסמוכות לעמונה למשך שנתיים באמצעות "תיקון צו 1777, כך שיתאפשר במסגרתו לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש (להלן: הממונה), ביחס לחלקה אשר מבקשים לתת בה היתר בניה מכוח הצו, ושעיקר הבעלות בה הינו בגדר נכס נטוש ... ליטול חזקה בחלק מסוים מהשטח, ששוויו ביחס לכל שטח המקרקעין, הוא כיחס בין הזכות הבלתי מסוימת המהווה נכס נטוש לבין כלל הזכויות הבלתי מסוימות מאותו סוג באותה חלקה". בסעיף 4 למתווה נקבע כי במהלך השנתיים שנקצבו להצבת ארבעים המבנים, תיבחן האפשרות לאשר התיישבות ארוכת טווח בחלקות הסמכות לעמונה וכי המדינה תפנה לבית משפט השלום בירושלים בבקשה לפירוק שיתוף בחלקות שיימצא כי "עיקר הבעלות בהן הינו בגדר נכס נטוש". עוד נקבע בסעיף 4 למתווה כי ככל שהתהליך האמור לא יסתיים בהכרעה בתום תקופת השנתיים, יוארכו היתרי הבניה וההקצאות ביחס לחלקות האמורות לפרק זמן קצר נוסף.

2. בהתאם למתווה האמור ומכוח סמכותו לפי סעיף 4 לצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה ושומרון) (מס' 58), התשכ"ז-1967 (להלן: הצו בדבר נכסים נטושים), פרסם המשיב 2 (להלן: הממונה) במהלך חודש אוגוסט 2016 הודעות על כוונתו לקלוט לניהולו 35 חלקות המהוות לטענתו "נכסים נטושים" בגושים 20 ו-21 באדמות הכפר סילוואד. בעקבות השגות שהוגשו הודיע הממונה ביום 29.11.2016 כי הוא נוטל חזקה בשלוש חלקות בגוש 21 אשר לגביהן לא הוגשו השגות על ידי טוענים לזכויות, בהיותן נכסים נטושים. עוד באותו יום חתם מפקד האזור על הצו בדבר אישור הקמה ופטור מרישיון לאתרי מגורים ארעיים בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1777), התשע"ז-2016 (להלן: צו 1777) לצורך הקמת אתר מגורים זמני למפוני עמונה בשלוש החלקות הנ"ל. בעקבות השגות שהגיש בא-כוח המבקשים החליטה מועצת התכנון העליונה לאשר את התוכנית ביחס לחלקה אחת בלבד. בהמשך אישר את התוכנית ביחס לחלקה זו גם המשיב 3, ראש המנהל האזרחי (להלן: ראש המנהל). ביום 29.12.2016 חתם מפקד האזור על הצו בדבר אישור הקמה ופטור מרישיון לאתרי מגורים ארעיים בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (תיקון מס' 1) (יהודה ושומרון) (מס' 1779), התשע"ז-2016 (להלן: צו 1779 וביחד עם צו 1777: הצו המתוקן)). צו 1779 תיקן את צו 1777, האריך את תוקפו למשך שנתיים והקנה לממונה סמכות "ליטול חזקה בנכס מסוים מהשטח ששוויו ביחס לשווי כל שטח הנכס הוא כיחס בין הזכות הבלתי מסוימת לבין כלל הזכויות הבלתי מסוימות מאותו סוג באותו הנכס". הלכה למעשה איפשר הצו המתוקן לממונה ליטול חזקה גם בחלקה שבה התקבלו טענות המשיגים וזאת באמצעות פירוק שיתוף כפוי. בסופם של הליכים שאינם מעניינה של בקשה זו הודיע הממונה במהלך חודש ינואר 2017 על נטילת החזקה ב-3 חלקות – 28, 29 ו-30 (להלן: החלקות) ובהתאם להוראות הצו המתוקן הוכנה תוכנית שעניינה הקמת אתר מגורים ארעי בחלקות הנ"ל.

3. ביום 23.1.2017 הגישו המבקשים עתירה שבה ביקשו לבטל את הצו המתוקן וכן את החלטת המשיבים 3-1 ליטול חזקה בחלקות ולבצע בהן פירוק שיתוף כפוי. העתירה נדונה ביום 31.1.2017 כאילו ניתן בה צו על תנאי ולבקשת הצדדים נתן בית המשפט פסק דין ללא נימוקים ביום 1.2.2017. בפסק הדין הוחלט בדעת רוב של המשנה לנשיאה (בדימוס) ס' ג'ובראן והשופט (בדימוס) י' דנציגר כנגד דעתו החולקת של השופט נ' הנדל, לקבל את העתירה, להפוך את הצו על תנאי למוחלט, לבטל את הצו המתוקן וכן את החלטת הממונה מיום 9.1.2017 ליטול חזקה בחלקות ולבצע בהן פירוק שיתוף כפוי. הנימוקים לפסק הדין ניתנו ביום 31.10.2017.

           נקדים ונאמר כי אף שהמבקשים זכו בדינם והעתירה שהגישו התקבלה, לטענתם חלק מהנימוקים בפסק הדין מעוררים את שאלות המצדיקות לקיים דיון נוסף ואלו הן:

• האם ניתן לפגוע בזכויות קניין של תושבים מוגנים בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית, וזאת על דרך של הפקעה או כל מתווה אחר, באופן שנועד לאפשר שימוש זמני אזרחי לטובתם הבלעדית של אוכלוסיית התושבים הישראלים הנמצאים בשטח, וזאת מבלי שההפקעה תשרת את האוכלוסייה הנפקעת, התושבים המוגנים בשטח.
• האם הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש במינהל האזרחי, רשאי ליזום פירוק שיתוף קבוע בנכסי דלא ניידי שהוא משמש כנאמן זמני בחלקים בלתי מסוימים בהם".

           בהינתן רוחב היריעה שפרס בית המשפט נמקד את סקירת פסק הדין בסוגיות הנוגעות לשאלות אלו.