זועבי(עציר) נ' משטרת ימ"ר עמקים

החלטה

1.בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ג'ורג' אזולאי) מיום 9.8.11 בתיק מ"י 15217-08-11, לפיה הורה בית המשפט קמא על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 11.8.11 שעה 09:30.

2.העורר נעצר ביום 8.8.11 בשעה 14:00; ביום 9.8.11 הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרו למשך 7 ימים לצורך "המשך איסוף הראיות והשלמת החקירה"; על פי הנטען בבקשה, העורר נחשד בביצוע עבירה של החזקת תחמושת של כלי נשק שלא כדין, בכך שבתאריך 8.8.11 נערך חיפוש במגרש גרוטאות השייך לעורר ובמהלך החיפוש נתפסה תחמושת רבה. עוד נטען בבקשה, כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של העורר יביא לשיבוש מהלכי חקירה, השפעה על עדים וסיכון בטחון הציבור.

3.במהלך הדיון בבית משפט קמא חקר ב"כ העורר את נציג המשיבה ארוכות ולאחר מכן השמיעו ב"כ הצדדים את סיכומיהם. בית משפט קמא מצא כי קיים חשד סביר נגד העורר לביצוע העבירה, כי קיימת עילת מעצר וכי לא ניתן להמשיך בחקירה בהיות העורר משוחרר; בנוסף, קיים חשד סביר, כי העורר ישבש הליכי חקירה באם ישוחרר.

4.העורר אינו משלים עם החלטתו של בית משפט קמא ומכאן עררו שבפני. בנימוקי הערר נטען, כי אין תשתית ראייתית מספקת להארכת מעצרו של העורר וכי טעה בית משפט קמא משלא ראה לנכון לעשות שימוש בחלופת מעצר בעניינו של העורר, שהינו אדם נורמטיבי, אשר מסר גרסה מפורטת ושיתף פעולה במהלך חקירתו.

בטיעוניו בפני הדגיש ב"כ העורר, כי מדובר בעורר אשר מעולם לא התעסק עם נשק או תחמושת; אמנם נתפסו כ- 30, 40 כדורים במשרדו של העורר, אולם הארגז, המכיל כדורים, שנתפס סמוך למגרש הגרוטאות של העורר, אינו שייך לעורר. באשר לכדורים שנמצאו במשרדו, נטען, כי העורר קונה כדורים שהם פסולת מנשק הצפון והוא בורר את הכדורים החיים מתוך פסולת התרמילים; עוד נטען, כי מדובר בכדורים שהם נפלים שאינם מיועדים לשימוש. ב"כ העורר הוסיף וטען, כי כל המעורבים האחרים כבר נחקרו ואין לו לעורר מה לשבש.

מאידך, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערר בהדגישו, כי המשיבה נתבקשה לבצע פעולות חקירה נוספות על ידי מחלקת התביעות. ב"כ המשיבה הפנה לדו"ח הסודי שהוגש לעיונו של בית משפט קמא והגיש את תיק החקירה לעיון בית המשפט, בהדגישו כי, נתפסו רק כדורים חיים אשר דוגמתם יורים יום יום בנצרת ומכאן החומרה והמסוכנות שבדבר.

5. בהתאם להוראות סעיף 13(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996, על מנת להורות על מעצרו של אדם טרם הגשת כתב אישום נגדו, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:

האחד – חשד סביר לביצועה של עבירה שאיננה חטא, לפי סעיף 13(א) רישא.

והשני – קיומה של אחת העילות המנויות בסעיפים קטנים (1) עד (3) לסעיף 13(א) הנ"ל.

על מנת לבסס "חשד סביר" לביצוע עבירה, אין צורך בראיות לכאורה להוכחת אשמה ודי בראיות שיש בהן כדי לקשור את החשוד לעבירה המדוברת באופן סביר המצדיק את מתן האפשרות למשטרה לסיים את החקירה המתנהלת (ראו: בש"פ 10267/08, 10268/08 יוסף דבח ואח' נ' מדינת ישראל).

במקרה דנן, כעולה מתיק החקירה, נערך חיפוש במגרש גרוטאות של העורר ובמהלכו נתפסה בתוך מתחם מגרש הגרוטאות תחמושת רבה. בחקירתו בבית משפט קמא הדגיש ב"כ המשיבה, כי נכון שקיים אישור מנשק הצפון לפיו העורר קנה תרמילים, אבל לא תחמושת חיה; יש בכל אלה כדי לבסס את החשד הסביר הדרוש על מנת שיתקיים התנאי הראשון של יסוד החשד הסביר.

6.עיינתי בדו"ח שהוגש לבית המשפט קמא אשר מפרט את פעולות החקירה שהיה בדעת המשיבה לבצע בעוד העורר נתון במעצר וכן עיינתי ברשימה של פעולות החקירה המשלימות שנתבקשו על ידי מחלקת התביעות לצורך השלמת החקירה ושוכנעתי, כי יש בכל אלה כדי להותיר את העורר במעצר לצורך השלמת החקירה, שכן מדובר בהארכת מעצר מידתית בשים לב לכך שמעצרו של העורר אמור להסתיים בעוד פחות מ- 24 שעות (שכן מעצרו הוארך עד ליום 11.8.11 שעה 09:30).

7.לאור האמור, אני מורה על דחיית הערר.

ניתנה והודעה היום י' אב תשע"א, 10/08/2011 במעמד הנוכחים.

שאהר אטרש, שופט

הוקלד על ידי: אירית אסולין