זועבי נ' משרד המשפטים ואח'

בשם המבקשים:                       עו"ד אמיל נחאס

1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא) מיום 5.2.2018 בעש"א 8715-02-17, בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים, יורשי בית האב דהוד יוסף (להלן: המבקשים), על הודעת פקיד הסדר המקרקעין (להלן: פקיד ההסדר) מיום 3.11.2016.
2. המבקשים ושבעה בתי אב נוספים בכפר טמרה אלזועביה (מפורטים בבקשה כמשיב 3; להלן: בתי האב; הכפר), מחזיקים בחזקה משותפת בשטח חקלאי בכפר (להלן: השטח החקלאי). הליכי ההסדר בכפר נוגעים לחלקות שונות בחמישה גושי רישום שונים (להלן: גושי הרישום), כאשר גושים אלה מהווים את השטח הבנוי בכפר ואת הקרקעות הסמוכות לו. הליכי ההסדר בשניים מגושי הרישום (להלן: שני הגושים הראשונים) החלו כבר בשנת 1979 ובמסגרתם הועברו הסכסוכים הרבים שבין בתי האב לבית המשפט המחוזי בנצרת. בהמשך, במסגרת תיק הסדר נ/444, תושבי הכפר הגיעו להסדר פשרה (להלן: הסדר הפשרה) שקיבל תוקף של פסק דין, בגדרו, בין היתר, הוסדרו סכסוכי בתי האב, באופן שהשטח הבנוי של הכפר בשני גושי הרישום הראשונים יחולק בהתאם לחלקם של בתי האב בשטח החקלאי (להלן: עקרון החלוקה היחסית). כן הוסכם כי ככל שיתברר כי אחד מבתי האב קיבל שטח העולה על השטח המגיע לו, אזי יופחת השטח המגיע לו בשלושת הגושים הנותרים (להלן: שלושת הגושים הנותרים).

במסגרת תיק הסדר נ/506, לאחר מסכת ארוכה של התדיינויות בנושא, הוסכם, בין היתר, כי ככל שיתקבל על דעת תושבי הכפר עיקרון החלוקה היחסית, אזי לא תהא כל מניעה שתוגש על ידם רשימה מוסכמת לרישום החלקות לפי שמות פרטניים, ולא לפי שמות בתי האב.

3. ביום 3.3.1991 קבע בית המשפט המחוזי, בין השאר, כי המקרקעין בשלושת הגושים הנותרים יחולקו בהתאם לעיקרון החלוקה היחסית שנקבע בהסכם הפשרה.

המבקשים, יורשי בתי האב הנותרים והמדינה, הגישו ערעורים, שנידונו במאוחד בבית משפט זה, על פסקי הדין שניתנו לאורך ההליך בתיק ההסדר נ/506 ובתיקים מאוחדים נוספים (ע"א 158/89, ע"א 179/89, ע"א 183/89, ע"א 1561/91 וע"א 1731/91).

4. בפסק דין מיום 19.1.2004 התקבל ערעור המדינה, נדחה ערעורם של המבקשים, וכן נדחה ערעורם של יורשי בתי האב הנותרים. נקבע, בין השאר, כי פקיד ההסדר יפעל כדי להגיע להסדר המוסכם על ידי הצדדים באשר לחלוקת החלקות בגושי הרישום על סמך הסדר הפשרה ופסקי הדין. עוד נקבע כי ככל שיתעורר הצורך ליתן פיצוי כספי, אזי ייקבע שיעורו על ידי ה"מעריך הרשמי", וזאת כאמור בהסדר הפשרה.      
5. ביום 7.8.2013 הגיש פקיד ההסדר לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות בעקבות פסק הדין מיום 19.1.2004, בגדרה, בין היתר, ביקש מבית המשפט לאשר את מינויו של שמאי מעריך לשם הערכת שווי הקרקעות שבגושי הרישום. בהחלטה מיום 8.8.2013 נקבע, בין היתר, כי על פקיד ההסדר לפעול בהתאם להסכם הפשרה ולבצע קיזוזים בין השטחים בגושי הרישום השונים בהסכמת הצדדים. כן נקבע כי לשם ביצוע קיזוזים אלו, ימנה פקיד ההסדר מודד מוסמך בתחום שמאות המקרקעין שיאמוד את שווי הקיזוזים.

          המבקשים הגישו בקשה לביטול החלטה זו, אך בקשתם נדחתה. בהמשך הגישו המבקשים בקשה לרשות ערעור בגין ההחלטה לדחות את בקשתם, אך גם בקשה זו נדחתה (רע"א 9092/17).

6. בהתאם להחלטה מיום 8.8.2013, מינה פקיד ההסדר שמאי מעריך (להלן: השמאי). בחוות הדעת שהגיש השמאי לפקיד ההסדר (להלן: חוות הדעת), צוין, בין השאר, כי בית האב דהוד יוסף מחזיק בשטח עודף של כ-30 דונם ששווים כ-15 מיליון ₪.

7. על יסוד חוות הדעת, פרסם פקיד ההסדר ביום 3.11.2016 הודעה בדבר הצגת הודעות תיקון שבוצעו בלוח הזכויות בגושי הרישום בהתאם לפסקי הדין ולהחלטות שניתנו בהליך. במסגרת תיקון הזכויות, החלקות בשני הגושים הראשונים נרשמו על שם בעלי הזכויות באופן פרטני, ואילו החלקות בשלושת הגושים הנותרים נרשמו על שם בתי האב, הואיל ולשיטת פקיד ההסדר, לא ניתן לקבוע בחלקות אלו את הזכויות בתוך בתי האב השונים באופן פרטני.