זברה שירותי רכב בע"מ ואח' נ' עיריית חולון

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעים בעקבות הצפה של הכביש בתחום שיפוטה של הנתבעת.

התובעים טענו כי ביום 24.12.2008 עת הוסע רכבם כקילומטר דרומית לצומת חולון, הוצף הכביש בעקבות מי גשמים. רכב התובעים נתקע בו במקום כמו גם כלי רכב נוספים. זאת בעקבות שלולית מים אשר הצטברה בשל סתימת פתחי הניקוז. למקום ההצפה הגיע רכב חילוץ מטעם הנתבעת אשר במהלכו ביקש כי הנהג ברכב התובעת ישלב להילוך סרק. רכב החילוץ דחף את רכב התובעת קדימה והתנגש בחלקו האחורי של רכב התובעים. כתוצאה מההצפה וההתנגשות נגרמו נזקים לרכב התובעים. בסמוך לאחר האירוע פתחו נציגי הנתבעת את הסתימות של פתחי הניקוז והמים שהצטברו פונו. התובעים טענו בין היתר כי בהיותה של הנתבעת רשות מקומית האחראית על תפעול ותחזוקת מערכות הביוב בתחומה הרי שהנה אחראית לפצות את התובעים בגין נזקיהם.

בכתב ההגנה הנתבעת הכחישה את האירוע וטענה בין היתר כי ככל שזה התרחש הרי שהוא נגרם כתוצאה מרשלנות הנהג ברכב התובעים או באשמת גורמים שאינם בשליטת הנתבעת ואינם ניתנים לצפייה. לטענתה ככל שהגיע רכב חילוץ למקום, הרי שאין מדובר ברכב של הנתבעת. לנתבעת אין רכבי חילוץ ולא בכדי לא צוינו פרטיו. על התובעים לאתר את הרכב שלכאורה התנגש ברכבם ולתבוע את בעליו. עוד היא טענה כי לאחר שנודע לה על אודות אירוע ההצפה היא טיפלה בו באופן מידי. בכתב ההגנה היא תיארה בהרחבה את היערכותה לקראת החורף הכוללת ניקוי קולטנים תעלות ניקוז וכיו"ב. כן היא תיארה את היערכות כוח האדם הפועל במסגרתה לטיפול במפגעים הנוצרים בעקבות גשמים.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים הוגש תצהירו של הנהג ברכב מר אופיר שיקלי. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר יובל אוזן עובד הנתבעת. בדיון שהתקיים לפני נחקרו שני אלה בחקירה נגדית. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעלפה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה בחלקה.

אחריותה של הנתבעת

חובתה של הנתבעת לדאוג לתחזוקה תקינה של מערכת הניקוז העירונית, קבועה בפקודת העיריות [נוסח חדש].

 בסעיף 235(2) לפקודה נקבע בין היתר כי בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:

"תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;"

           ובסעיף 237 :

"בענין ביוב תפקח העיריה על תכניתם, בנייתם, שינוים של ביבים, נקזים, אסלות, משתנות, בתי כסא, בורות שופכין, מישטפים, אמבטיות ואביזרים סניטריים, והשימוש בהם, שטיפת אסלות וריצופם של רצפות, חצרות ושטחים פתוחים."

הוראות הפקודה שהובאו לעיל מטילות על הנתבעת חובה לקיים מערכת ניקוז תקינה. במילים אחרות על הנתבעת מוטלת חובת זהירות כלפי מי שעשוי להינזק כתוצאה מאי קיום חובה זו.

הנתבעת פרטה בהרחבה בכתב ההגנה את הנהלים על פיהם היא עובדת ונערכת לקראת החורף אולם לא פרטה מהן הפעולות שנקטה בקשר עם המקום הספציפי בו התרחש האירוע. היא גם לא דאגה לזמן עד רלוונטי שטיפל בהכנת התשתיות ובניקוי הקולטנים במקום האירוע.

העד היחידי שהתייצב לדיון היה עובד הנתבעת מר יובל אוזן אשר הגיע למקום לאחר התרחשותו. יש לציין שבתצהירו נכתבו דברים כלליים בלבד ולא צורפה אליהם כל ראיה בתמיכה לכך שבקולטנים ברחוב הספציפי בוצע טיפול וניקוי לקראת החורף. יש להניח שאצל הנתבעת ישנו תיעוד על ביצוע בפועל של טיפול כאמור. מסמכים שכאלה לא הוצגו.

עיון בתמונה מקום האירוע (נ/1) מלמד כי ליד הקולטן ישנה הצטברות עלים אשר גרמה לסתימתו ולהצפה.

הנהג ברכב מר שיקלי העיד הוא ראה כיצד לאחר ההצפה הגיעו רכבים של הנתבעת ואלה דאגו לנקות את הקולטן הסתום (עמ' 4 ש/' 14-15).

עובד הנתבעת מר אוזן בחקירתו הנגדית הודה שהוא ראה את מר שיקלי במקום. הוא אישר שבמקום היו עלים שסתמו את הקולטן וכי לאחר גריפתם המים ירדו במהירות (עמ' 8 ש' 11).

מר אוזן לא ידע לומר האם במקום בוצעו עובר לאירוע עבודות גינון ואף לא נערכה על ידו בדיקה בעניין זה. לדבריו מדובר בהצטברות עלים שנוצרה מהרוחות של אותו יום. מדובר בהשערה בלבד.

לאור כל המקובץ אני קובע כי הנתבעת הפרה את חובתה.