זאבי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם עיסא סעיד) מיום 2.11.10 בתיק הוצל"פ (תיק איחוד) 02-98900-07, לפיה אושרה בקשת ב"כ הזוכה מיום 1.11.10 למנותו ככונס נכסים לצורך פנייה לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין מסויים, המבקש הוכרז כמשתמט, בוטלה הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים והוחלט על פיזור תיק האיחוד ושפעול ההליכים במסגרת התיקים הפרטניים.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, באתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות, ללא צורך בקבלת תשובה.

ראשית לכל, מאחר ותיק האיחוד נובע מ- 18 תיקי הוצל"פ שונים, ומאחר ועניינה של ההחלטה לא רק במינוי ב"כ המשיב ככונס נכסים אלא אף בביטול תיק האיחוד, הרי שמן הראוי היה לצרף כמשיבים לבקשה גם את כל שאר הנושים, דבר שלא נעשה.

שנית, מדובר בהחלטה אשר, ככלל, מצויה במתחם שיקול הדעת של כב' רשם ההוצאה לפועל, בין השאר בהתאם לאופן התנהלותו של כל חייב וחייב בתיק ההוצאה לפועל, התנהלות אשר מטבע הדברים אינה מצויה במלואה בפני בית משפט זה. המבקש לא הצביעה על סיבה בעטיה ההחלטה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעת זה.

שלישית, דומה כי גם מן המעט שמונח בפניי לגוף העניין ניתן להגיע למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות. סכום חובותיו של המבקש בתיק האיחוד עומד על כ- 522,000 ₪. בהתאם להחלטה מיום 16.8.07, לפיה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים והוקם תיק האיחוד, אמור היה החייב לשלם סך של 500 ₪ בחודש. לטענת המבקש "החל מיום הקמת תיק האיחוד הפקיד [צ"ל הקפיד – א.ד.] באופן רציף ומדוייק לשלם את אשר נקבע לו". וכתימוכין לכך מביא המבקש את העובדה כי לאחרונה, ביום 7.11.10, ומבלי כל ידיעה על החלטת כב' הרשם מיום 2.11.10 על פיזור תיק האיחוד, הפקיד סכום של 2,000 ₪ לתיק האיחוד, באופן כזה שכיום, לטענת המבקש, אין כל חוב פיגורים בתיק. טענת המבקש בעייתית על פני הדברים, שהרי הדעת נותנת כי אילו היה משלם את התשלומים החודשיים בסך 500 ₪ במועדם, לא היה מתעורר כל צורך מצד המבקש להתנדב ולהפקיד לפתע סכום הגדול פי ארבעה מהסכום החודשי שאותו הוא חייב לשלם.

אולם לא זו בלבד, אלא שהחלטת כב' הרשם בנושא זה היא ברורה, וזו לשונה: "החייב אינו עומד בתשלומיו מזה תקופה ארוכה ומנגד הוא נהנה מהגנה שמעניק לו תיק איחוד שנפתח עקב הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. לחייב נשלחה התראה לשלם את פיגוריו אך ללא הועיל". משנאמרו דברים מפורשים אלה בהחלטת כב' הרשם, החלטה כנגדה מכוונת בקשת רשות הערעור, הרי שאין די בכך כי המבקש יסתפק באמירה כי הקפיד על ביצוע התשלומים במועדם, אלא יש צורך להראות מדוע קביעה ברורה ומפורשת זו של כב' הרשם הינה שגויה כביכול. הן בבקשה והן בתצהיר התומך בה נאמר כי מצורף להם פירוט התשלומים לתיק האיחוד (כנספח "ה"), אולם פירוט התשלומים לא צורף בפועל.

סוף דבר – כאמור בפתח הדברים, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.