ו"ע 67738-12-15 צפריר נ' נציבות שרות המדינה

1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.המבקש, איתן צפריר, כיהן כיועץ בכיר לשר התקשורת מיום 22.12.14 ועד ליום 11.6.15. בקשתו הינה, לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק ולהתיר למשרד עורכי הדין בראשו הוא עומד להעניק שירותים משפטיים לחברת רשת-נגה בע"מ (להלן – החברה), שהינה זכיינית של ערוץ 2, וזאת באופן מידי.

3.בבקשתו, פירט המבקש, כי ביום 2.12.14 הוכרזה בשירות המדינה תקופת בחירות שנמשכה עד לכינון הממשלה המכהנת ביום 14.5.15. בתקופה זו כיהנה ממשלת מעבר והמבקש נעתר לבקשת ראש הממשלה לשמש כיועץ בכיר לשר התקשורת, לתקופה קצובה בזמן, עד לכינונה של הממשלה החדשה. לדברי המבקש, מצב דברים זה השליך על מהות תפקידו, שכן תקופת המעבר מתאפיינת "בצמצום כמעט מוחלט" של קבלת החלטות והכרעות (בסעיף 5 לבקשה), אפיון אשר קיבל משנה תוקף במקרה דנן, בהינתן שראש הממשלה כיהן בתקופה זו כממלא מקום שר במשרדים ממשלתיים רבים מלבד משרד התקשורת (במשרד האוצר, החינוך, החוץ, הרווחה, הבריאות והמשפטים). בהינתן האמור, הופעל מנגנון לפיו משרד ראש הממשלה היה "המטה המרכזי" (בסעיף 7 לבקשה) ואילו תפקידו של המבקש בפועל, התמצה בתיאום וקישור בין לשכת מנכ"ל משרד התקשורת לבין לשכת ראש הממשלה.

4. בהתייחסו לממשקי העבודה מול החברה, ציין המבקש, כי במהלך תקופת כהונתו הוא היה מעורב במספר נושאים הקשורים לחברה:

א.הצעת חוק לתיקון חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 3), התשע"ד-2014, אשר נועדה להרחיב את מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית דיגיטלית. בכלל זה, עסקה הצעת החוק גם בזכייניות ערוץ 2 והיא ביקשה לחייב את הרשות השנייה להקים אתר אינטרנט בו יהיו שידורי הזכייניות פתוחים לכלל הציבור, ללא תמורה. לדברי המבקש, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת ביום 17.11.14, כחודש לפני כניסתו לתפקיד. טיפולו בכל הקשור להצעת החוק הסתכם בבדיקה מול יועצת ראש הממשלה, האם בתקופת ממשלת מעבר ניתן להמשיך בהליכי תיקון החוק, שאלה אשר התשובה לה הייתה שלילית. משכך, הושהו הליכי קידום הצעת החוק. למעלה מן הצורך, ציין המבקש, כי הנוסח שהיה אמור להיות מוגש לקריאה שניה ושלישית, לא כלל בסופו של דבר את נושא ההפצה באינטרנט (אם כי נותרו נושאים בהצעת החוק שהיו עשויים להשפיע באופן עקיף על החברה).

ב.הוועדה לבחינת שוק הפקות המקור בטלוויזיה המסחרית ("ועדת אייל") והוועדה לבחינת הסדרה עתידית של השידורים המסחריים ("ועדת שכטר"). לדברי המבקש, הוועדות הוקמו בתחילת שנת 2014, ע"י שר התקשורת דאז גלעד ארדן, ובמהלך תקופת כהונתו של המבקש, הוא לא היה מעורב בגיבוש מסקנות הוועדות וגם לא הייתה לו כל השפעה על יישום המסקנות (עו"ד ניר אוגולניק, שמונה ע"י השר ארדן, כיהן כנציג השר בוועדות הללו).

מסקנות ועדת אייל הוגשו ביום 28.1.15 ומעורבותו של המבקש התמצתה במעורבותו בקביעת המועד בו יפורסם הדו"ח. כן ציין המבקש, כי בתקופת כהונתו לא היו לו ממשקי עבודה מקצועיים עם יו"ר הוועדה, והוא אך נפגש עמו לשיחת היכרות כללית, לאחר הגשת הדו"ח.

אשר למסקנות ועדת שכטר, אלה לא הובאו מעולם לידיעתו של המבקש. הישיבה האחרונה של ועדת שכטר התקיימה ביום 22.12.15 והדו"ח הסופי הוגש לאחר כניסתו של המנכ"ל החדש לתפקיד.