ו' נ' מ' ואח'

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 31.8.22 (כב' השופטת תמר סנונית פורר בת"ע 9126-07-19) שדחה את תביעת המערערת לקיום צוואתו האחרונה של המנוח מ' ע' ז"ל והורה על קיום צוואתו הקודמת של המנוח.

א.תמצית פסק הדין

1.מ' ע' ז"ל (להלן: המנוח), יליד שנת 1949, נפטר ביום 27.2.19 ללא שהותיר אחריו ילדים.

2.המערערת הייתה בקשר עם המנוח מספר שנים לפני שהלך לעולמו וחייה עמו בתקופה האחרונה לחייו. הצדדים חלוקים בשאלה האם היא הייתה בת זוגו.

3.ביום 21.1.15 ערך המנוח צוואה בפני עדים שבמסגרתה הוריש את כל עיזבונו למשיבות שהן אחייניותיו (להלן: הצוואה הראשונה). ביום 26.11.18 ערך המנוח צוואה חדשה בפני הנוטריונית עו"ד ילנה סוחוי (להלן: הנוטריונית) שבמסגרתה ביטל את הצוואה הראשונה והעניק למערערת את דירתו, חפציו ומכוניתו (להלן: הצוואה).

4.בחודש ינואר 2020 הכיר המל"ל במערערת כידועה בציבור של המנוח מחודש ינואר 2015 ועד לפטירתו.

5.המערערת הגישה בקשה לקיום הצוואה והמשיבות התנגדו לקיומה ועתרו לקיים את הצוואה הראשונה. המשיבות טענו שיש לבטל את הצוואה מאחר שהמנוח היה בלתי כשיר לערוך צוואה באותה עת ובנוסף לטענתן, המערערת נטלה חלק בעריכת הצוואה והשפיעה על המנוח בהשפעה בלתי הוגנת להעניק לה את עיזבונו. המערערת טענה מאידך שהיא הייתה בת זוגו של המנוח, המנוח היה כשיר ועצמאי לחלוטין, היא לא הייתה מעורבת בהכנת הצוואה, המשיבות לא היו בקשר עם המנוח והוא רצה לדאוג לה ולעתידה.

6.ביהמ"ש מינה את הפרופ' שלמה נוי למומחה מטעם בית המשפט על מנת לבחון את כשירות המנוח במועד עריכת הצוואה (להלן: המומחה) ומסקנתו הייתה שקיימת הסתברות גבוהה יותר שהמנוח לא היה כשיר לכתוב את הצוואה. לדבריו, למנוח היו "גרורות במוח הגורמות לסירוגין למצבים של פרכוס, התנתקות ואף מצבי בלבול חריפים... מצב גופני ירוד, כאבים ממושכים ונטילת תרופות רבות כמו סטרואידים ונוגדי כאב שהן בעלות השפעה ניכרת על מצב קוגניטיבי". יש לאמץ את חוות דעת המומחה שאף נחקר על חוות דעתו ולקבוע שהמנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה. חיזוק לעמדת המומחה, יש למצוא בדברי המשיבה 1 שהעידה שהמנוח לא יכול היה לתפקד בתקופה זו והיו לו כאבים איומים.