החלטה
הדיון קבוע לישיבת הוכחות ליום 26.12.2013 ומתעורר קושי בהקשר למיהות העדים שישמעו במהלכה.
ביום 20.10.2013 עתר התובע לצירוף ראיות נוספות בגדר תצהירי עדים - מר שוקי יהושע גילאון ומר חיים חלפון וכן לזימונם של העדים הבאים לישיבת ההוכחות הקבועה - המומחה מטעם בית המשפט מר זוהר עירון, אינג' יואל עזרא, אינג' רון ארד, מר חדיגה ע. אללטיף והנתבעים.
הנתבעים מסרו תגובתם לבקשה זו, ביום 29.11.2013 וביום 3.12.2013, הוריתי על זימונם של העדים הבאים - המומחה מר זוהר עירון, אינג' יואל עזרא ואינג' רון ארד.
דחיתי את בקשת התובע לזימונם של המודד מר חדיגה ע. אללטיף, בהתאם להוראות תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. דחיתי את הבקשה לזימון הנתבעים והוריתי על הבהרה אשר לצירוף תצהירים נוספים שלא בגדר חבילת ראיות התובע.
ביום 8.12.2013 עתר התובע לעיון מחדש בהחלטתי, אשר לזימון הנתבעים והמודד מטעמו והבהיר פשר המחדל הדיוני הנחזה שבבקשתו לצרף תצהירים נוספים מחוץ לחבילת ראיותיו.
בהחלטתי מיום 8.12.2013, דחיתי את בקשתו החוזרת של התובע אשר לזימון הנתבעים והורתי על צירוף תצהירם של ה"ה שוקי יהושע גילאון וחיים חלפון.
בהמשך, הוריתי לתובע להבהיר האם חוות דעת אינג' ארד מצויה בתיק וכפי האמור בבקשתו. ביום 10.12.2013 שב התובע וחזר על בקשותיו וביום 12.12.2013, הוסיף והבהיר כי בניגוד לאמור בבקשתו הקודמת, חוות דעת של אינג' רון ארד לא הוגשה לתיק בחבילת ראיותיו. עוד עתר התובע במסגרת זו, לצירוף ראיות נוספות, בגדר תצהירו של מר אלי הדר – שכן הגר בסמיכות ותצהיר שניתן על ידי ראש אגף רישוי ופקוח בעיריית נתניה – מר אמיליו מיטרני בהליך אחר.
בהתאם להבהרת התובע, ביטלתי את זימונו של אינג' ארד לדיון, משחוות דעתו לא הוגשה לתיק והוריתי לנתבעים להגיב להבהרתו.
לא התקבלה תגובה, משהנתבעים לא היו מודעים לבקשות התובע כטענתם המאוחרת וביום 18.12.2013 עתר התובע לביטול זימונו של אינג' יואל בן עזרא ולמתן החלטה בבקשתו מיום 12.12.2013.
בהעדר תגובה, ביום 12.12.2013 הורתי על ביטול זימון אינג' יואל בן עזרא ועל זימונו של אינג' רון ארד, בכפוף למסירת חוות דעתו הקריאה במסירה אישית לנתבעים בד בבד עם הגשתה לבית המשפט.
חוות דעת קריאה לא הוגשה, דחיתי את הבקשה לזימון מר אלי הדר בהעדר תצהיר כדין מטעמו וכן דחיתי את בקשתו החוזרת של התובע לזימון יתרת הנתבעים שלא הגישה תצהיר.
ביום 19.12.2013, הגישו הנתבעים בקשה לביטול החלטתי מיום 12.12.2013 ולמתן הוראות נוספות בהקשר לניהול הדיון. הנתבעים קבלו על התנהלותו הדיונית הקלוקלת של התובע הפוגעת בניהולו התקין של ההליך ולחילופין, עתרו כי אורה לו להמציא להם את כל ראיותיו, בתוספת להבהרה מדוע חרג מהגשתן בחבילה אחת. עוד עתרו הנתבעים להגשת תצהירים משלימים, ככל שתוותרנה ההחלטות בעינן.
הנתבעים הוסיפו כי לא נערכו לחקירת מומחה מטעמו של התובע, משלא ציין במסגרת תצהירו מיום 21.2.2013 כי הוא מגיש חוות דעת מטעמו.
בהחלטתי מיום 19.12.2013 הוריתי לתובע להגיש תגובתו לבקשת הנתבעים עד ליום 22.12.2013 ולהמציא לנתבעים במסירה אישית את שהתבקש על ידם.
ביום 22.12.2013 הודיעו הנתבעים כי התובע העביר להם אך את תצהירי ה"ה המלט אסטריאן, יהושע גילאון, פסקולוב יבגני, חיים חלפון ואליעזר הדר.
ביום 23.12.2013 הגיש התובע מספר בקשות. במסגרתן, העלה טענות שראוי שיועלו במסגרת סיכומי הצדדים והפנה לאופן התנסחות הנתבעים ולהתנהלותם. במסגרת בקשה נוספת באותו יום, חזר על אמירותיו אשר לפגם המצוי דווקא בהתנהלות הדיונית של הנתבעים, הפנה לכך שבעטייה של התנהגותם אין חשמל בביתו ועתר לצירוף תצהירו של מר אלי הדר. במסגרת בקשה שלישית במספר מאותו היום, ביקש התובע לוותר על זימונו של אינג' רון ארד.
בית המשפט אמון על הירידה המתבקשת לחקר האמת ומתן הכרעה לאחר שמיעת כל טענות הצדדים. אכן, ידועה ההלכה לפיה: "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן" (ר' ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479 (1966)). על אף שהפרוצדורה אינה מיטת סדום, "...גם מזרן סתם אין היא, שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 325
התובע ממטיר על בית המשפט בקשות שונות במועדים סמוכים ביתר לישיבת ההוכחות הקבועה, באופן המסרבל את ניהול ההליך, מכביד על עבודת בית המשפט ופוגע בזכויותיהם הדיוניות של הנתבעים להיערך לדיון שאמור להתנהל כמשחק "בקלפים פתוחים".