פסק דין
תביעה כספית בעילה חוזית ועשיית עושר ולא במשפט הוגשה בגין אי תשלום עמלות בשיעור של 5% מכל הפקדה של לקוחות שגויסו ע"י התובע למטרות מסחר במט"ח באמצעות הנתבעת 1 (להלן-"הנתבעת"). התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעים 2-5 להורות על הרמת מסך ההתאגדות כנגדם בהיותם בעלי תפקיד בנתבעת ולחיובם באופן אישי בשל אי קיום התחייבויות הנתבעת לתובע ובנוסף בעילה חוזית בגין ניהול מו"מ עם התובע בחוסר תום לב .
הנתבעים, דוחים את טענות התובע וטענו כי הוא קיבל את כל התשלומים המגיעים לו מהנתבעת. לטענתם, לא נחתם הסכם בין התובע לנתבעת ואף לא ניתנה כל התחייבות אישית של הנתבעים 2-5 או מי מהם כלפי התובע וההתנהלות כולה, היתה בין התובעת לנתבעת בלבד.
טענות הצדדים:
התובע טוען כי שימש כסוכן מכירות ומגייס של לקוחות בחברות מט"ח בין השנים 2005-2007. שירותיו לנתבעת ניתנו בהיותו סוכן מכירות עצמאי וסוחר ובנוסף הוא נתן את שירותיו לחברות אחרות "סופט פורקס" ו"מט"ח 24" שתחום עיסוקן דומה לתחום עיסוקה של הנתבעת. הנתבעים 2-5, היו בתקופה הרלוונטית לתביעה אורגנים אצל הנתבעת ומתוקף תפקידם, הם נושאים באחריות לניהולה ולהתנהלות עם סוכניה. הנתבע 5, הועסק בתקופה הרלוונטית אצל הנתבעת ובד בבד שימש כמנכ"ל בחברת "פורקס סנטר" תוך ניגוד עניינים בין תפקידיו ומבלי שהנתבעים האחרים יידעו אותו על כך.
בכתב התביעה ניטען כי בשנים 2005-2006 פנתה הנתבעת לתובע באמצעות הנתבעים האחרים, על מנת שיגייס לקוחות שיפקידו כספים למטרות מסחר במט"ח באמצעותה. הוא נעתר לפנייתם ונחתם הסכם בינו ובין הנתבעת, שהנתבעים 2-5 אחראים לקיומו, לפיו הוא יקבל מהנתבעת עמלה בשיעור של 5% מכל הפקדה של לקוח שיגוייס על ידו עבור הנתבעת. בתחילת תקופת ההתקשרות, מילאו הנתבעים אחר התחייבותם בהסכם ושלמו לו את העמלות כמתחייב. עם חלוף הזמן, הפרו הנתבעים את ההסכם בסירובם לשלם לו את העמלות ובפרט עמלות בגין הפקדות של שני לקוחות רווחים, אלי אייזנשטיין ודן הרוניאן אות הוא גייס לטובת הנתבעת.
אלי אייזנשטיין הפקיד לטענת התובע כספים בהזדמנויות שונות אצל הנתבעת לרבות בחודש מאי 2006 בסך של 40,000$. דן הרוניאן גוייס על ידי התובע כלקוח רק לאחר שהנתבע 4 , דני דרבש, התחייב בפניו שתשולם לו העמלה המוסכמת בשיעור 5% מהפקדותיו של הלה ובנוסף יינתנו לו בונוס וטיול משפחתי לאירופה בסך כולל של 15,000 $. הנתבעת מסיבותיה היא, לא עמדה בהתחייבויותיה למרות שהוא דאג להביא את הלקוחות שהפקידו כספים כאמור באמצעותה ומכתב דרישה ששלח בא כוחו ביום 12.12.07 לא הועיל ומכאן, התביעה.
התובע טוען כי הנתבעים 2-5 נהגו במרמה וחוסר תום לב בסירובם לשלם לו את העמלות על פי ההסכמים עם הנתבעת למרות היותם אחראים לניהול של הנתבעת ושלוחיה. לפיכך ביקש התובע להרים את מסך ההתאגדות ולחייבם באופן אישי.
לאור האמור ביקש התובע לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לו עבור גיוסו של הלקוח אלי אייזנשטיין בהתאם להפקדות שלו אצל הנתבעת סך של 9,834 ₪ שהם 5% מהפקדה של 40,000$ בשקלים (לפי שער הדולר של 4.459 ₪ לדולר) הכולל הצמדה וריבית עד מועד הגשת התביעה. בגין גיוס והפקדות של הלקוח דן הרוניאן אצל הנתבעת ביקש סעד כספי בגובה 5% מההפקדותיו של הלקוח בחודשים יוני-יולי 2006 שהיו בסך של 610,825 $ המגיע לסך של 150,581 ₪ הכולל ריבית והפרשי הצמדה עד מועד הגשת התביעה. בנוסף, על הנתבעים לשלם לו עבור הבונוסים להם התחייבו כולל עלות טיול משפחתי המגיע בסך של 15,000 $ ששוויו בשקלים 73,956 ₪ וכן פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין ביטול זמן ועוגמת נפש.
הנתבעים 1-4 דוחים את טענות התובע וטוענים כי אינו זכאי לתשלום נוסף הואיל וקיבל את כל המגיע לו מהנתבעת. התביעה קנטרנית ותכליתה לקבל כספים לשווא ובחוסר תום לב. התובע, לא מצא לנכון לציין בתביעתו כי הלקוחות אייזנשטיין והרוניאן שהוא טוען כי הם לקוחות שגוייסו טוענים בעצמם כי התקשרותם עם הנתבעת בנוגע להפקדות מושא התביעה בוצעו באמצעות סוכנות "פורקס סנטר בע"מ" ולא באמצעותו. בנוסף, הכחישה הנתבעת כי נחתם הסכם בכתב עם התובע וטענה כי הוא קיבל את המגיעה לו לפי הסכמות בעל פה שהושגו בינה ובינו להם היא אינה מתכחשת.
הנתבעת מכחישה וכן הנתבעים האחרים מכחישים, כי הם פנו אל התובע כדי שיפעל כסוכן או מגייס לקוחות עבור הנתבעת כי להיפך, יצירת הקשר עם הנתבעת באה ביוזמת התובע. עבור שירותיו בהבאת לקוחות לנתבעת, שולמה לתובע עמלה באופן חד פעמי משיעור ההפקדה או בעמלה קבועה בהתאם לבחירתו. בנוסף, תוגמל כבר התובע בגין יצירת קשר בין הנתבעת ובין חדר מסחר עצמאי בשם "פורקס סנטר". לפיכך, יש לדחות את טענתו לכשלון תמורה חלקי ופנייתו לנתבעת בדרישה בנדון, סורבה כדין. הנתבעים 2-5 טענו בנוסף, כי אין להם כל אחריות אישית לקיום התחייבויות הנתבעת, ככל שיוכחו, לתשלום עמלה בפועל בעצמם לתובע וכל פעולותיהם נעשו באישורה של הנתבעת וללא חריגה מסמכות.
הנתבעים 1-4 טענו כי יש לדחות את טענותיו של התובע על אפשרות לתגמל אותו בשיטת "נט דפוזיט" קרי, לא על פי סכום ההפקדה הראשונית כי אם לפי היתרה של הלקוח לאחר ההפקדה באמצעות הנתבעת(סעיף 7.י"א .2 בסיכומי התובע) הנהוגה בשוק מט"ח. דרך תגמול זו הוצעה לתובע בעבר אך הוא דחה אותה. במסגרת ההסכם בין הנתבעת לחברת "סופט פורקס" שהתובע הועסק בה, התחייבה "סופט פורקס" ליידע את לקוחותיה על אופן קבלת התגמול (נספח ב' לכתב ההגנה) ואין פגם בנסבות אלו, בשיטת תגמול זו . יתירה מכך, אין בשיטת התגמול כדי לגרום שסוכן ירוויח מהפסדי הלקוח כניטען ע"י התובע.
הנתבע 5 טען בכתב ההגנה שהתובע נמנע מלפרט בתביעתו באילו עסקאות הוא נקשר בשל ייעוץ שקיבל ממנו אשר גרמו לו הפסדים. לתובע, בהיותו מומחה בתחום ידוע כי אין עסקאות "בטוחות". ההפסד והרווח נגזרים מהמועד שהתובע בוחר לצאת מהן. לכן, אין לו להלין אלא על עצמו ככל שסבל או ניזוק מהפסדים. מעבר לכך, כל פעולותיו נעשו במסגרת תפקידו אצל הנתבעת, בידיעתם של בעלי התפקיד האחרים ובכלל זה יתר הנתבעים, באישורם וללא חריגה מסמכות.
הנתבע 5 הוסיף וטען כי לא שימש מנכ"ל ב"פורקס סנטר בע"מ" כטענת התובע מה גם שלפעילותו בה, אין כל נגיעה ורלוונטיות לתביעה. התובע גייס מדי פעם לקוחות עבור הנתבעת ותוגמל על כך באופן מלא עבור כל עסקה בנפרד ומבלי שנרקמו יחסי עבודה עם התובע על בסיס התקשרות קבועה. לדידו, לא היה הסכם לקבלת עמלה בת 5% מכל הפקדה של לקוח שהתובע טוען כי גויס על ידו וכל התחייבות לתשלום, אם תוכח, היתה של הנתבעת ומעולם לא ניתנה התחייבות אישית שלו לתובע. בהתייחס ללקחות אייזנשטיין והרוניאן הללו גוייסו ע"י "פורקס סנטר בע"מ" שתוגמלה כבר ע"י הנתבעת. לפיכך, אין לתובע זכות לקבל עמלה בגין הפקדות שלהם בהיותה דרישה לתגמול בכפל שהנתבעת, אינה נוהגת לתן בגין גיוס לקוחות.
הנתבע 5 (ויתר הנתבעים) טענו כי התובע לא מעורה בפרטי הגיוס שהוא טוען לזכותו לעמלה בגינם כפי שניתן ללמוד מאי ידיעתו על מועדי ההפקדות שכן, אייזנשטיין, לא השקיע כספים אצל הנתבעת במאי 2006 כי אם בחודש יולי 2006 . כך גם, שולם לתובע תגמול בגין גיוסו של הרוניאן כבר בנובמבר 2005 ואין בחזרתו לסחור באמצעות הנתבעת בשנת 2006 , כדי לזכות את התובע בעמלה נוספת. הפקדותיו של הרוניאן בשנת 2006 , לא באו עקב פעולותיו של התובע כי אם עקב פעולותיה של "פורקס סנטר בע"מ" שתוגמלה כבר בגינן, כניטען לעיל.
דיון ומסקנות:
לאחר שדרשו הנתבעים מהתובע, להציג פרטים נוספים בנוגע לרכיב התביעה בנזקיו מהפסדים כספיים, להבדיל מעמלות והטבות, ביקש התובע לתקן את תביעתו במחיקת רכיבי התביעה בגין הפסדיו כאמור. בהחלטתי מיום 1.2.10 הוריתי על דחיית רכיב תביעה זה (כאמור גם בפרוטוקול מיום 30.6.10 ) משלא הוגשו פרטים נוספים כמתחייב. כתב תביעה מתוקן הוגש לפי החלטתי והסעד הכספי הועמד על סך של 244,371 ₪.
בהחלטתי מיום 30.6.10 הוריתי על הפרדת הדיון בתביעה כנגד הנתבע 5 מיתר הנתבעים. בנוסף, על מנת למנוע סרבול של הדיון קבעתי כי תשמענה תחילה הראיות בשאלת מהות ההתקשרות בין התובע לנתבעת.
עיקר המחלוקת היא בשאלת קיומו של הסכם מחייב בין התובע לנתבעת, שמכוחו קמה לו זכות לקבל עמלות מהנתבעת בשיעור של 5% מכל הפקדה של לקוח (ראו סעיפים יד-טו לסיכומי התובע וסעיפים 18 ו- 20 לסיכומי הנתבעים 1-4 ). מחלוקת נוספת, התלויה וכרוכה בהכרעה בשאלת קיומו של הסכם מחייב כאמור, היא שאלת גיוסם של הלקוחות הרוניאן ואייזנשטיין ע"י התובע עבור הנתבעת והתגמול המגיע לו בגינו לפי ההסכם לרבות זכותו לבונוסים שונים (סעיפים יח – יט לסיכומי התובע). בנוסף, טען התובע לזכותו לקבל תגמול עבור פתיחת חדרי מסחר (חדר מסחר סופט פורקס, סעיפים טז-יז לסיכומיו) אשר הנתבעים 1-4 טוענים כנגד הרחבת חזית בנוגע לו מה גם, ששולם כבר תגמול בגינו פתיחת חדר המסחר.
האם נחתם הסכם מחייב בין התובע לנתבעת :