אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועד דיירי הבית מרחוב ריינס 4-2 בירושלים ואח' נ' אייל ואח'

ועד דיירי הבית מרחוב ריינס 4-2 בירושלים ואח' נ' אייל ואח'

תאריך פרסום : 16/03/2011 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
2-10
16/03/2011
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
1. ועד דיירי הבית מרחוב ריינס 4-2 בירושלים
2. מיכאל ברוייר
3. שמואל גוטמן
4. דבורה זילבר
5. יהודית גולדשמיד בראון
6. מרים וישרא שפיצר
7. מרים שפיר
8. מרים ברילנט
9. צביה עתיק
10. צבי ברזל

הנתבע:
1. אברהם אייל
2. יעקב אלמקייס
3. יסכה טוקר
4. לאה איילון

החלטה

בפני ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ אשר דחתה בקשה בטענת פרעתי שהגישו המערערים.

בין הצדדים (או חלקם) התנהלו מספר הליכים בבתי משפט. בתביעה ראשונה שהגיש ועד הבית נגד המשיבים בתיק זה נתבעו המשיבים בקשר לפגיעה שעשו ברכוש המשותף וניתן פס"ד המחייבים להסיר את הפגיעה ולהחזיר המצב לקדמותו. כן חויבו המשיבים בהוצאות ושכ"ט עו"ד. פסק דין זה ניתן ביום 22.10.06. לצורך ביצוע פסה"ד נפתח תיק הוצל"פ 03-23382-07-2 . (תיק הוצל"פ : הראשון).

ביום 29.1.09 ניתן פס"ד לטובת המשיבים נגד המערערים ובו חוייבו המערערים לשלם למשיבים סך של 91,342 ₪. לצורך ביצוע פס"ד זה נפתח תיק הוצל"פ 03-13259-09-2. (תיק הוצל"פ השני).

המערערים הגישו בקשה בטענת פרעתי (בתיק ההוצל"פ השני) בה טענו כי כל עוד המשיבים לא מקיימים את חיוביהם נשוא תיק ההוצל"פ הראשון, הם, המערערים, לא צריכים לקיים את החיוב הכספי נשוא תיק ההוצל"פ השני. כב' הרשם (כתוארו אז) עאסי עבאס דחה את טענת המערערים למעט לענין קיזוז החלק הכספי של תיק ההוצל"פ הראשון (ההוצאות ושכ"ט). על החלטה זו הוגש הערעור. המערערים טוענים כי טעה כב' הרשם כאשר דחה את בקשתם תוך שהוא קובע שמדובר בחיובים שאינם שלובים ותוך שהוא קובע שלא ניתן להעלות את הטענה בדבר היות החייבים שלובים משום שהיה על המערערים להעלותה בדיון בפני ביהמ"ש. לטענתם גם חיובים שלא הוגדרו כשלובים יכולים להיות כאלה וזאת בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 670/89 מקור פתוח עירוני נ' משה קרין פד"י מה(3)7. המערערים טוענים עוד כי פסה"ד נשוא תיק ההוצל"פ הראשון ניתן לאחר שהוגשו כתבי הטענות בתיק השני ולפיכך הם לא יכלו להעלות את טענת החיובים השלובים בתיק ביהמ"ש אלא בהוצל"פ בלבד.

המשיבים טוענים כי יש לדחות את הערעור. לטענתם הבקשה שהגישו המערערים לראש ההוצל"פ היתה למעשה בקשה לעיכוב הליכים ולא בקשה בטענת פרעתי. הם לא טענו ששילמו את החוב, אלא שיש לעכב את ביצוע פסה"ד כיון שמדובר בחייבים שלובים. לטענתם אין לרשם ההוצל"פ סמכות לעכב פס"ד. עוד טענו המשיבים כי החייבים ב- 2 פסקי הדין אינם שלובים מדובר בחיובים עצמאיים ובלתי תלויים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה שיש לדחות את הערעור.

עיון בפסה"ד נשוא תיק ההוצל"פ השני (שצורף להודעת הערעור) מלמד שביהמ"ש היה ער בעת מתן פסה"ד על כך שכבר ניתן בהליך קודם פס"ד נגד המשיבים (ראה עמוד 1 למטה ועמוד 2 לפסה"ד). בנסיבות אלה ברור שככל שביהמ"ש היה סובר שהחיוב שהוא מטיל על המערערים מותנה בקיום חיוב המשיבים כלפי המערערים, היה מציין זאת במפורש. ביהמ"ש לא התייחס ולו ברמז לכך שמדובר בחיובים שלובים. ביהמ"ש לא התנה בשום צורה שהיא את החיוב הכספי שהטיל, בקיום החיוב נשוא תיק ההוצל"פ הראשון. משעה שביהמ"ש היה יכול לעשות כן ולא עשה כן, אין לרשם ההוצל"פ סמכות לעשות זאת. כידוע, בקשה בטענת פרעתי ניתן להעלות רק בענין שלא ניתן היה לעלותו בפני ביהמ"ש שנתן את פסה"ד נשוא הבקשה.

בנדון דנן, כאמור, ביהמ"ש עמד על קיומו של פסה"ד הראשון ולא התנה את ביצוע פסה"ד השני בביצוע הראשון (למעשה מדובר ב- 2 פסקי דין של אותו מותב) לפיכך צדק כב' הרשם כאשר קבע כי טענה שניתן היה להעלות בפני ביהמ"ש לא תישמע במסגרת בקשה בטענת פרעתי בפניו .

למעלה מהצורך אעיר כי גם לגופו של ענין אין כל קשר בין 2 פסקי הדין המאפשר לקבוע שמדובר בחיובים שלובים. אמנם שניהם עוסקים באותו בית ובסכסוך בין אותם צדדים ואולם אין כל קשר בין החיוב הכספי לבין החיוב להסרת הפגיעה ברכוש המשותף, ולא ברור כיצד המערערים מבקשים לטעון שמדובר בחיובים שלובים.

התוצאה היא שאין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם והערעור נדחה .

אני מחייב את המערערים בשכ"ט המשיבים בסך 5,000 ₪. יש להעביר לב"כ המשיבים את הסכום שהפקידו המערערים להבטחת ההוצאות.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, י אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ