ועדה מקומית לתכנון ובנייה שמעונים נ' אשבול-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 [להלן: "החוק"], ובו ביקשה המבקשת לאסור על המשיבים ועל מי מטעמם להפסיק כל פעולת עבודה או פעולת שימוש בדרך חקלאית שאורכה 900 מ' לערך במקרקעין המצויים בגוש 100246 נ.צ. 167877/594921 [להלן בהתאמה: "הבקשה", "המקרקעין" ו- "הדרך החקלאית"]. מדובר בדרך שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל, שנטען שהותוותה שלא כדין וללא היתר בניה ככביש המחבר בין היישובים אשבול למבועים, אשר בתחום המועצה האזורית מרחבים.

עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי בדרך החקלאית תותר נסיעת רכבים חקלאיים בלבד ולשימושים חקלאיים בלבד.

האינטרס עליו הצביעה המבקשת, בבקשתה, הינו שייעוד הדרך לשמש כדרך חקלאית ולמרות זאת נעשה בה שימוש רב היום על ידי תושבים רבים במושבים בגוש שובלים המעוניינים להיכנס ליישוב מבועים, לרבות על ידי אוטובוסים של המועצה האזורית מרחבים, שעושים שימוש בדרך זו כ"כביש" קיצור בין המושבים, לרבות לאיסוף ופיזור תלמידים.

נטען עוד, שהדרך אינה בטיחותית ומתחייב שלא ייעשה בה שימוש אלא למטרות חקלאיות. עוד נטען כי לאחר שהדרך נסללה הוגשה בדיעבד בקשה להיתר, על ידי המשיב 1 אולם בקשה זו נדחתה כיוון שהליך הכשרת דרך חקלאית ככביש מחייב הליך של שינוי תב"ע.

הצדדים הגישו כתבי טענות, ואף התקיים דיון במסגרתו נשמעו טענות הצדדים וניתנה להם האפשרות לסכם טיעונים בכתב לרבות המצאת אסמכתאות נוספות.

הרקע העובדתי:

המשיב 1 [להלן: "המושב"] הינו מושב הפועל כאגודה שיתופית חקלאית ונמצא בתחומי המועצה האזורית מרחבים, היא המשיבה 3. המשיב 2 הינו יו"ר וועד ההנהלה של המושב [להלן: "מר יונה"].

המשיבה 3 [להלן: "המועצה" או "הרשות המקומית"], הינה מועצה אזורית המונה מספר לא קטן של מושבים וביניהם גם מושבי אשבול ומבועים, ביניהם נסללה הדרך החקלאית ככביש המחבר בין שני מושבים אלו.

בעקבות תלונתה של חברת מועצה ברשות המקומית, נערכו במקום סיורים על ידי מפקח הועדה המקומית שמעונים ונמצא כי הדרך שהיתה ועודנה דרך חקלאית, רובדה, בחודש אוגוסט 2010, ללא היתר בניה, כדרך כורכר באורך כ- 900 מ' באופן המאפשר מעבר כלי רכב, וכן בוצע עליה ריבוד מצע אספלט גרוס, וכל זאת על ידי המושב. הרשות המקומית עצמה מעוניינת במייזם הריבוד בכוונה לחסוך בעלויות ההסעות שלה, ואף החליטה לתמוך במימונו בתנאי שייקבל את האישורים הדרושים לכך על פי החוק.

בחקירתו בפני המפקח, אישר מר יונה את עובדת סלילתה של הדרך החקלאית על ידי הנחת אספלט גרוס, וטען כי הדבר אושר ובוצע בהנחיית כל חברי וועד ההנהלה של המושב וכי הדרך משרתת את היישובים אשבול, קלחים, ניר עקיבא, תלמי ביל"ו, וכן גופים פרטיים ואף חברה ממשלתית כמקורות.

נטען על ידי המשיבים כי הדרך הינה דרך עפר שהיתה קיימת משנות החמישים של המאה הקודמת והיא מוגדרת כ"דרך חקלאית" המצויה בתחום המשבצת של מושב אשבול, וכי מאז ומתמיד נסעו עליה רכבים שונים ומעולם לא הוגבל השימוש בה רק לכלים חקלאיים. אדרבא, נטען כי היא משמשת את תושבי המועצה וגופים פרטיים רבים ואף את חברת מקורות שהיא חברה ממשלתית.

בתצהירו, אישר ראש הרשות המקומית כי לאחר שהמושב ריבד את הדרך החקלאית, החלו אוטובוסים המשמשים להסעות תלמידים לבתי ספר מטעם המועצה, לעשות שימוש בדרך זו, מטעמי נוחות, ביטחון וחסכון בזמן ובכסף.

נכון להיום טרם הוגש כתב אישום כנגד מי מהמשיבים או כנגד אחרים הקשורים לסלילת הדרך החקלאית, למרות שבדיון שנערך ביום 14.4.2011 הצהירה המבקשת על כוונתה לעשות כן. ב"כ המשיבה אישר כי המשיבים לא שינו את תוואי הדרך אלא רק ריבדו אותו על ידי כך ששפכו עליו עודפי אספלט מגורד וגרוס והשמישו אותו ככביש.

תמצית הטיעונים המשפטיים:

הצדדים הרחיבו טיעוניהם, לטעמי מעבר לנדרש, והמבקשת אף הרחיבה תחום בקשתה בשלב הסיכומים, כאשר ביקשה שיינתן צו כנגד כולי עלמא.

לא מצאתי לנכון להתייחס לשלל הטיעונים החוזרים על עצמם בכיונים שונים ואביא להלן את תמצית עמדות הצדדים.

עמדת המבקשת:

לשיטתה של המבקשת, "דרך חקלאית" חייבת להיות על אדמה בלבד, וכיום קיים במקום "כביש" ללא תאורה, כאשר ילדים הולכים בצידי הכביש והדבר מסוכן ביותר. המבקשת אינה מתנגדת עקרונית לכך שיהיה במקום כביש אלא שלטענתה הדבר נעשה ללא בדיקה, אין תאורה, אין פסי האטה והדבר לא נבדק על ידי גורמי פיקוח והנדסה. לטענת המשיבה, נפח התנועה בדרך עלה משמעותית לעומת המצב שהיה קודם לריבוד שנעשה, אולם אין זו הבעיה העיקרית. "הבעיה העיקרית" לטענת המבקשת נעוצה במיהות המשתמשים בדרך, והכוונה לרשימת הגופים והיישובים הרבה שצויינה בהודעתו של מר יונה.

המבקשת טוענת כי אין מדובר בדרך סטטוטורית, וכי אין כל תב"ע או תוכנית מפורטת בה נזכרת דרך זו, כך שאף לא ניתן להוציא היתר בניה לסלילתה. כיוון שכך, הליך שינוי התב"ע יימשך זמן רב ואינו נראה באופק כיום.