ועדה מקומית לתכנון בית שאן נ' אברהם ואח'

החלטה

פתח דבר

זוהי בקשה לביטול צו הפסקה שיפוטי, מכוח סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק") .

תחילתו של ההליך שבפניי, הינו בבקשה מיום 29.01.14, בגדרה עתרה הועדה המקומית לתכנון ובנייה בית שאן (להלן: "המבקשת") למתן צו הפסקה שיפוטי במעמדה בלבד, בקשר לעבודות הבניה המבוצעות במקרקעין הידועים כגוש 22918 חלקה 18 (להלן: "המקרקעין").

ביום 29.01.14 ניתן צו במעמד צד אחד (להלן: "הצו").

ביום 02.03.14 הגישו המשיבים תגובתם לבקשה, בה עתרו לביטול הצו, כאשר בו ביום התקיים דיון בפניי, והצדדים סיכמו את טענותיהם.

עיקר טענות המבקשת

בבקשתה טענה המבקשת כי, ביום 27.01.14 נעשו על ידי המשיבים ו/או מי מטעמם עבודות בניה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה על סעיף 204 (ב) לחוק.

הוסיפה המבקשת וטענה כי, ביום 25.06.12 קיבלו המשיבים היתר לבניית מבנה ציבור בשטח של 908 מ"ר (להלן: "המבנה"), כאשר מסתבר כי על אף שהבניה בוצעה על פי ההיתר אלא שהיא נעשתה בניגוד לסעיף 17 לתוכנית בניין עיר שמספרה ג'5873 החלה על המקרקעין (להלן: "התוכנית"), בכך שבשלושה מתוך ארבע חזיתות, הבניה היא בחריגה מקווי בניין, על קו אפס של המגרש. אורך חזיתות אלו הינו 121 מ'.

לטענת המבקשת המשיבים פעלו בניגוד לתוכנית החלה על המקום, כאשר על אף שהבמקשת הודיעה למשיבים על כך, והם חתמו על הפסקת הבניה עד לאישור התוכנית החדשה, אלא שהאחרונים המשיכו בעבודות הבניה.

עיקר טענות המשיבים

המשיבים עתרו לביטול הצו בטענה כי הבקשה דנן נוגדת הוראות סעיפים 158 יא ו- 216 (ב) לחוק. לטענתם, שעה שאין חולק שניתן היתר, וכן אין חולק כי בניית המבנה הסתיימה, הרי שאין למבקשת ו/או לכל גורם אחר סמכות להפסיק את העבודה, ו/או להגיש בקשה למתן צו במעמד צד אחד.

לטענת המשיבים, שגתה המבקשת בהבנתה הוראות סעיף 204 (ב) לחוק. לטענתם, כאשר קבלת ההיתר נעשתה בהסתמך על פרטים בלתי נכונים שמסרו למבקשת, אזי ההיתר ניתן להם בהסתמך על מעשיהם והוא בטל מעיקרו. יחד עם זאת, כאשר מתן ההיתר מקורו בפרטים לא נכונים, שאין המשיבים המקור להם, הרי שאם הוחל בעבודה לפי היתר זה, לא ניתן יהיה להפסיק את העבודות ולבטל את ההיתר.

הוסיפו המשיבים וטענו כי, כי קריאה של סעיף 204 עם סעיפים 158 ו- 215, 216 מביאה למסקנה כי לא יכול להיות מצב בו ההיתר ניתן כדין ו/או ללא מעשה מטעה מצד מבקש ההיתר, ובניגוד לתוכנית, ובמקרה כזה גובר ההיתר על התוכנית.

לטענת המשיבים ההסתמכות על סעיף 204 בטעות יסודה, ודין הבקשה להידחות.

דיון ומסקנות

לאחר שעיינתי בכתבי טענות צדדים, והנפסחים שצורפו להם, ושמיעתם בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לביטול הצו, להידחות. להלן אנמק.

המסגרת הנורמטיבית

הסעיף הרלוונטי הדרוש לענייננו הינו סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, אשר קובע כהאי לישנא:

"(א) נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי), ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט.