ועדה מקומית לתכנון באר טוביה נ' מסיבות אחים כץ בע"מ ואח'

החלטה

1. כללי:

לפניי בקשה לביטול צו הפסקת שימוש שיפוטי (להלן: הצו), אשר ניתן על ידי ביום 17/4/2011 במעמד צד אחד.

ביום 10/4/2011 הגישה המשיבה בקשה למתן צו הפסקת שימוש שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), בה עתרה לצוות על המבקשים ועל כל מי שעובד בשירותם ו/או פועל מטעמם ו/או פועל באישורם ובהסכמתם, להפסיק ולהימנע מכל פעולה וכל שימוש בנכס (לרבות במבנים היבילים), פרט לשימוש המותר על פי היתר בניה ו/או תכנית החלה על המקרקעין, במקרקעין הידועים כגוש 2424 חלקה 4 מגרש 33 והמצויים במרחב התכנון של המשיבה באזור תעשייה עד הלום (להלן: המקרקעין).

לטענת המשיבה, השימוש המותר במקרקעין על פי היתר הבניה ועל פי התכנית החלה על המקרקעין הינו "שירותי רכב וחשמליה", ואילו המבקשים משתמשים במקרקעין כמגרש למכירה והשכרה של מכוניות, וזאת בחריגה מן ההיתר ומן התכנית.

לאחר שקראתי את הבקשה ונספחיה, נעתרתי לבקשת המשיבה, וביום 17/4/2011 ניתן צו כמבוקש.

ביום 12/5/2011 הגישו המבקשים בקשה לביטולו של הצו.

לטענת המבקשים, השימוש במקרקעין כמגרש למכירת והשכרת מכוניות הינו שימוש מותר לפי תכנית מפורטת מס' 11/109/03/8 (להלן: התכנית המפורטת), המהווה שינוי לתכניות מפורטות מס' 8/בת/8 ומס' 109/03/8, בה נקבע בס' 14 לתקנון התכנית כי השימוש המותר במקרקעין הינו "שירותי דרך בלבד, ללא תחנת תדלוק, שיכללו כשטחים עיקריים: סככות לסיכה ולטיפול ברכב, משרדים לשירותי דרך, מזנון ומסעדה, חנויות לצרכי נסיעות ורכב...". לשיטת המבקשים, השימושים המפורטים בסעיף 14 הנ"ל כוללים מכירה והשכרה של מכוניות, שכן שימוש כזה הינו שימוש אינהרנטי למתן שירותי דרך, המותרים על פי ההיתר ועל פי התכנית המפורטת החלה על המקרקעין.

ביום 18/5/2011 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. הצדדים התבקשו להגיש סיכומים בכתב, וכך נעשה.

2. דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק לרבות סיכומי הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, קובע כי:

"נעשתה עבירה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם – להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן – צו הפסקה שיפוטי), ותוקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט."

בבסיס הסעיף עומדת תכלית מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה או השימוש, ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית. מאחר שמטרתו של צו ההפסקה השיפוטי לפי סעיף 239(א) הינה הקפאת המצב הקיים, נקבע בתקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), תשמ"ג-1982, כי צו הפסקה שיפוטי יכול להינתן על פי המבקש בלבד, וכי רמת ההוכחה הנדרשת הינה קלושה למדי ודי בכך שיש יסוד סביר להניח כי מבוצעת במקום עבירה לפי סעיף 204 לחוק (ראו רע"פ 47/07 מור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעת אלונים (פורסם במאגרים המשפטיים).

הצדדים לא חולקים כי המבקשים משתמשים במקרקעין לצורך מכירה והשכרה של רכבים. על כן, המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת פרשנית, הנסובה סביב פרשנותו הנכונה של המונח "שירותי דרך". השאלה העיקרית הצריכה הכרעה בבקשה זו הינה האם שימוש במקרקעין למכירה והשכרה של מכוניות נכלל במונח "שירותי דרך" המופיע בהיתר ובתכנית המפורטת. באם התשובה על השאלה תהיה חיובית, הרי שהמבקשים לא ביצעו כל עבירה לפי סעיף 204 לחוק, ולפיכך ניתן יהא להורות על ביטולו של הצו. באם התשובה על השאלה תהיה שלילית, הרי שהמבקשים מבצעים לכאורה עבירה של שימוש חורג, המצדיקה את מתן הצו.

היתר הבניה:

בידי המבקשים היתר בניה מטעם המשיבה אשר מספרו 20100204, המתיר שימוש במקרקעין לצורך מתן "שירותי דרך", ובשני מבנים יבילים וגדר קלה המצויים במקרקעין לצורך מתן "שירותי רכב – חשמליה לרכב, הרכבת אביזרי רכב".

התכנית המפורטת:

לפי האמור בסעיף 14 לתקנון התכנית המפורטת, השימוש המותר במגרש 33 הינו "שירותי דרך בלבד, ללא תחנת תדלוק, שיכללו כשטחים עיקריים: סככות לסיכה ולטיפול ברכב, משרדים לשירותי דרך, מזנון ומסעדה, חנויות לצרכי נסיעות ורכב...".

כאמור, המבקשים טוענים כי מכירה והשכרה של רכבים נכללת במונחים "שירותי דרך" ו"שירותי רכב" (ובמיוחד ב"חנויות לצרכי נסיעות ורכב") המופיעים בהיתר הבניה ובתכנית המפורטת, ולכן שימושם במקרקעין הינו שימוש מותר.