תו"ח
בית משפט השלום בית שאן
|
7084-10-09
28/05/2012
|
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי
|
- נגד - |
התובע:
|
הנתבע:
1. ש.י.א. - סטור בע"מ 2. אילן חקון
|
|
החלטה
בפניי בקשה להארכת המועד לביצוע צווים של הריסה, התאמת המצב בשטח להיתר הבניה שהוצא בפועל, וכן של שימוש במבנים ובשטח אך ורק על פי הוראות הדין וצו להפסיק את השימוש החורג.
פתח דבר
ביום 02.03.2011 הורשעו המבקשים עפ"י הודאתם בביצוע עבודות בנייה טעונות היתר ללא היתר וכן שימוש חורג במבנים שלהלן:
א. פרגולת עץ בשטח כולל של כ-14 מ"ר
ב. גדר עשויה עץ וברזל באורך של כ -26 מ"ר
ג. סגירת מרפסת בשטח כולל של כ – 31 מ"ר באמצעות חלונות זכוכית.
עבודות הבנייה בוצעו ללא היתר בנייה ובסטייה מהיתר מס' 20040101 לפיו לא הותרו המבנים א' ו- ב' והמרפסת הנזכרת בסעיף 3, הייתה אמורה להיוותר פתוחה.
עוד הורשעו המבקשים שעשו שימוש חורג למינימרקט במבנה המקורי ובמבנים לעיל, בעוד שעל פי התוכנית ניתן לעשות במקום שימוש לקיוסק בלבד (להלן:"השימוש").
בו ביום מתן גזר הדין, ציווה ביהמ"ש על המבקשים להרוס את המבנים שלעיל, תוך 15 חודשים ממועד גזר הדין, דהיינו עד ליום 02.06.12, וכן ציווה כי החל מאותו מועד על המבקשים להשתמש בהם רק לפי הוראות הדין (להלן :"הצו").
רקע עובדתי ותכנוני
עיריית קריית שמונה (להלן:"העירייה") הינה בעלת זכויות החכירה במקרקעין הידועים כגוש 13161 חלקה 86 בגן רמז בקריית שמונה (להלן:"המקרקעין). במקרקעין היה בעבר מבנה ששימש לקיוסק, בשטח כולל של מספר מטרים רבועים (להלן:"המבנה הישן").
החברה הכלכלית מנהלת את נכסי הדלא ניידי של העירייה, לרבות המבנה הישן.
נגד עיריית קריית שמונה, החברה הכלכלית ומנכ"ל החברה הוגש כתב אישום דומה, לכתב האישום נשוא בקשה זו, בתיק ת.פ. 21334-09-09, אשר קבוע לשמיעת ראיות בבית המשפט כאן (להלן:"התיק המתנהל ), וזאת לאחר שהחברה הכלכלית הרסה את המבנה הישן ובמקומו הקימה מתחם מינימרקט שכולל מבנה מבנייה קשיחה בשטח כולל של כ- 72 מ"ר, ומבנים נוספים כמפורט בכתב האישום.
טענות המבקשים
לטענת המבקשים, בקשה למתן היתר לשימוש חורג ביחס למבנה נשוא כתב האישום הוגשה למחלקת רישוי ותכנון בעיריית קריית שמונה, עוד ביום 01.03.11, כאשר רק ביום 15.01.12 דנה ועדת המשנה לתכנון ובנייה - וועדה מקומית לתכנון ובניה קריית שמונה (להלן: "הוועדה המקומית") בבקשה הנ"ל.
הוסיפו המבקשים וטענו כי, וועדת המשנה החליטה להסיר את בקשת ההיתר מסדר היום, ונימקה החלטתה בכך: "בעקבות תביעת המחוז לעניין המבנה, יש להמתין להחלטת בית המשפט בתיק".
המבקשים טענו כי פעלו מיידית על מנת לקיים את גזר הדין, וביצעו כל אשר היו יכולים לבצע, ללא קבלת כל היתר כך שהפרגולה של 14 מ"ר פורקה על ידם, הגדר העשויה עץ וברזל באורך של כ- 26 מ"ר אף היא פורקה על ידם, וכל אשר נותר הינו, להסדיר את סגירת המרפסת והשימוש החורג, כאשר להם הוגשה בקשה לקבלת היתר, ואולם בקשתם להיתר נדונה רק בחלוף עשרה חודשים וחצי ממועד הגשתה, וגם אז נקבע כי לא תידון, לאור ההליך אותו מנהלת המאשימה בתיק המתנהל.
המבקשים אף טענו כי הונחו ע"י הוועדה המקומית לא להגיש בקשה להיתר בניה לסגירת המרפסת היות וזו לא תדון לפני תום ההליכים בתיק המתנהל.
המבקשים עותרים למתן אורכה לביצוע הצו, בכך שתינתן להם שהות להסדיר את הנושא בתוך 15 חודשים ממועד סיום ההליכים בתיק המתנהל אז תדון הוועדה המקומית בבקשתם.