ונטורה נ' כברי

פסק דין

הקדמה:

בפני בקשה לביטול פסק בורר שניתן ביום 14.03.10 (להלן: "הפסק" או "פסק הבורר") על ידי עו"ד לארי גולדשטיין (להלן: "הבורר"). פסק הבורר הכריע בסכסוך ממושך בין המבקשת לקיבוץ כברי בו המבקשת חברה (להלן: "המשיב"), כולל תביעותיהם הכספית ההדדיות, בעיקר על רקע פיטוריה של המבקשת ממפעל שבבעלות המשיב וסביב התנהלות הצדדים לאחר מכן, וכן התמורות שחלו באופי השוויוני של המשיב. המשיב, בתשובתו לבקשה, ביקש לדחותה ולאשר את פסק הבורר. בישיבת יום 06.09.10 הוסכם כי הבקשה תוכרע על בסיס טעוני הצדדים בכתב ללא צורך בהתדיינות וישיבות נוספות.

רקע עובדתי:

המבקשת חברה במשיב משנת 1985. בשנת 94 לערך, החלה המבקשת לעבוד במסגרת מפעל "פלסאון" של קיבוץ מעגן מיכאל למשך כשנה וחצי, זאת כחלק מהיותה חברה בצוות הקמה למפעל "ריאון" שקם לאחר מכן, בבעלות המשיב, במסגרתו המבקשת המשיכה את עבודתה לאחר מכן (להלן: "המפעל").

לאחר מספר שנים, עלו היחסים בין המבקשת להנהלת המפעל על שרטון, והמבקשת פוטרה מעבודתה בתאריך 15.04.01.

לאחר פיטורי המבקשת ובעקבותיהם, החל סכסוך ממושך בין המבקשת למשיב, הנמשך למעשה עד לעצם היום הזה והוא גם נשוא פסק הבוררות שבנדון.

במסגרת הבוררות, המבקשת עתרה למחוק חוב כספי שנזקף לחובתה ברישומי המשיב, על רקע קיזוזים כספיים שונים שערך (קיזוז ימי חופש, הוצאות וכד'), ותבעה פיצוי כספי על נזק ביכולת השתכרותה בגין הפסקת לימודיה וכן פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה מהתנהלות המשיב. מנגד עתר הקיבוץ לפצותו בגין נזק שנגרם לו, בכך שהמבקשת המשיכה לקבל את התקציב החודשי ככל חבר קיבוץ ללא שעמדה בחובת העבודה החלה עליה וכן החזר של חוב שנצבר לחובת המבקשת מיום 11.12.05, בתואם להחלטת האסיפה הכללית בעניינה.

עיקר התיעוד של מסמכי המשיב הרלבנטי לפרשה נשוא הדיון, כולל תקנון של המשיב מ- 12.70 על תיקוניו, כפי שאושרו במהלך השנים (להלן: "התקנון הישן"), החלטות האסיפה הכללית בין השאר כאלו הנוגעות להשמתו ופיטוריו של חבר קיבוץ בעבודה, וכן תקנון מ- 05.08 (להלן: "התקנון החדש").

להשלמת התמונה, ובמישור הרקע העובדתי אוסיף, כי המבקשת טוענת שהייתה עובדת מסורה, חרוצה ומקצועית ותרמה תרומה משמעותית למפעל, כשלטענתה, פיטוריה בוצעו על רקע נקמנות אישית ולא מטעמים מקצועיים (זאת לאחר שהתלוננה על פגמים בייצור אותם גילתה, ולהם היה אחראי לכאורה מנהל בקרת האיכות).

לאחר פיטוריה, המבקשת פנתה לטענתה לגורמים המוסמכים, כדי לפעול להחזרתה לעבודה במפעל, או למציאת עבודה חילופית עבורה ההולמת את כישוריה ויכולותיה. לטענת המבקשת, המשיב, לא רק שלא סייע בידה, כאמור, אלא נושאי המשרה הבכירים של המשיב התנכלו לה והתעללו בה.

המשיב מנגד ביקש לדחות את הטענות הנ"ל. לטענתו, במישור העובדתי, המבקשת פוטרה על רקע מקצועי ולא אישי, והמשיב עשה כל שאל ידו כדי לסייע למבקשת להשתלב שוב במעגל העבודה, כאשר המבקשת היא זו שדחתה שוב ושוב הצעות עבודה שהובאו בפניה.

מכל מקום, וכאמור, לחובת המבקשת נזקפו חיובים כספיים שונים אצל המשיב, הנובעים מכך שלא עבדה לאורך השנים באופן רציף ומלא וכפי שיפורט בהמשך.

טענות המבקשת:

בבקשתה טוענת המבקשת לביטול פסק הבורר בשל טענות שהוגדרו על ידה כטענות מקדמיות כנגדו. טענות אלו כוללות טענות של ניגוד עניינים חמור, משוא פנים, הפרת אמונים וניהול בלתי סביר של הבוררות. לטענת המבקשת יש בטענות אלו כדי להפר את תקנת הציבור, וכן להוות עילה בגינה היה מבטל בית משפט פסק דין סופי, בתואם לסעיפים 24(9) ו-(10) לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"). כמו כן, העלתה המבקשת טענות לביטול פסק הבוררות בשל חריגה מסמכות על פי סעיף 24(3) לחוק ובשל פגיעה בזכות הטיעון של המבקשת על פי סעיף 24(4) לחוק;

המבקשת הצהירה כי אין בטענותיה המקדמיות עילה ישירה לביטול הפסק על פי סעיף 24 לחוק, עם זאת, לטענתה, משקלן המצטבר של הטענות יש בו כדי ליחסן הן לסעיף 24(9) לחוק והן לסעיף 24(10) לחוק כפי שיפורט.

לטענת המבקשת הבורר, הינו עורך דין שמשרדו מתמחה בייצוגם של קיבוצים שונים, בעיקר כנגד תביעות של חבריהם כנגדם. לאור האמור, טוענת המבקשת כי הבורר היה מנוע מלכתחילה מלקבל על עצמו את תפקיד הבורר, כאשר אין זה סביר שהוא יפסוק בניגוד להשקפת עולמו. לטענתה, האמור מלמד שהבורר היה מצוי לכל הפחות בחשש לניגוד עניינים, שהיה בו כדי לפסול את עצמו, זאת כפי שביקשה אף היא עצמה בישיבת הבוררות השנייה שנתקיימה ביום 22.09.09. לטענת המבקשת קיומו של ניגוד עניינים הינו בניגוד לתקנת הציבור (עילת הביטול של סעיף 24(9) לחוק) וכן תואם את עילת סעיף 24(10) לחוק לפיה קיימת עילה בגינה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

בנוסף טוענת המבקשת, כי הבורר התנהג במשוא פנים באופן קיצוני הן בדרך ניהול הבוררות והן בדרך קבלת החלטותיו ובהחלטות עצמן, כשהאמור מחזק גם את הטענה לניגוד עניינים של הבורר. כך לדוגמא, הפנתה המבקשת להתעלמותו של הבורר מעדותו של אדם בשם הרמתי, הנוגעת להתנכלויות שספגה המבקשת בשל עמדותיה הנוגעות להפרטת הקיבוץ, וכוונת נושאי המשרה במשיב לנשלה מעבודה על מנת לסלקה בסופו של יום מן הקיבוץ, וכן עדויות הנוגעות לנסיבות פיטוריה (נספח כא' 9 לתובענה) המצביעות על התנהלות חריגה של המשיב כלפיה וכן כי פיטוריה לא היו מוצדקים.

בנוסף טענה המבקשת כי הבורר ערך שיחות אישיות עם נציגי המשיב שלא בנוכחות המבקשת, התכתב עם נציגיו ללא שהמבקשת תקבל את תגובת המשיב, וכן כי נודע לה שהבורר מיודד עם ניר שפר שהינו מרכז העבודה במשיב וגם העיד מטעמו בבוררות.