בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
|
5842-03-14
09/04/2014
|
בפני השופט:
רות רז
|
- נגד - |
התובע:
ירון ונה-
|
הנתבע:
מדינת ישראל-
|
|
החלטה
לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה למשך 60 יום שהוטלה על המבקש בגין גרם תאונת דרכים.
טרם הוגש כתב אישום כנגד המבקש.
לשאלת קיומן של ראיות לכאורה –
המבקש מסר הודעה במשטרה לפיה, בתאריך 3.3.14 בשעה 20:50 לערך נהג במכונית טויוטה ברחוב דרך הים והתקרב לצומת דרך רמתיים. המבקש נעצר לפני קו העצירה למרות שלא הבחין בקיומו של תמרור במקום והמתין לסיום תנועת כלי הרכב בדרך שלפניו. כאשר הדרך משמאל הייתה פנויה נכנס לצומת בגלישה אטית. המבקש הגיע עם רכבו למרכז הצומת בין איי התנועה כשבכוונתו להשתלב בפנייה שמאלה, וכאשר מבטו היה מופנה לצד ימין הרגיש פגיעה בצד שמאל של רכבו. המבקש לא הבחין באופנוע טרם התאונה והעלה השערה כי האופנוע נסע ללא אורות.
נהג האופנוע הודה בהודעתו במשטרה כי נהג באופנוע בעל נפח של 500 סמ"ק בעוד הוא מורשה לנהיגת אופנוע של 125 קמ"ש. מהנהג נגבתה הודעה תחת אזהרה בחשד לעבירה של נהיגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך ונהיגה עם רישיון נהיגה שאינו מתאים לסוג הרכב. הנהג העריך את מהירות נסיעתו ב-90 קמ"ש. הנהג נסע בנתיב שמאלי לבדו בכביש ולא נסעו כלי רכב לפניו שכן הוא יצא ראשון מהרמזור. כאשר התקרב למרחק של כ-30 מ' מהצומת, נכנס הרכב לצומת. הרכב היה קודם לכן בעצירה. הנהג צפר לרכב והבהב לו עם האורות אך פגע עם חזית האופנוע בצד שמאל של הרכב ועף מן האופנוע. הנהג מסר שנסע עם אורות ובמהירות המותרת במקום.
גם לגרסת נהג האופנוע, טרם כניסתו לצומת היה המבקש במצב של עצירה.
מחקירת הנהגים המעורבים, עולה מהשאלות ששאל הבוחן המשטרתי את שני הנהגים המעורבים, כי למבקש שדה ראיה למרחק של 200 מ', כי המהירות המותרת במקום היא 70 קמ"ש וכי נהג האופנוע נהג במהירות שאינה פחותה מ-77.7 קמ"ש, ובהתחשב בנזקים, מהירותו הייתה גבוהה יותר.
מחוג מד המהירות באופנוע נעצר לאחר התאונה על 160 קמ"ש ולדברי נהג האופנוע, אין זה משקף את מהירות נסיעתו.
טופס השימוע שנערך למבקש לא נמצא בחומר הראיות שנמסר לעיוני וכן לא נמסר על ידי ב"כ המשיבה הסבר לשיהוי בהטלת הפסילה המנהלית. התאונה ארעה ביום 3.3.14 ולפי דברי ב"כ המבקש נפסל המבקש רק ביום 10.3.14.
מחומר הראיות עולה קיומן של ראיות לכאורה לאחריותו של המבקש לגרימת התאונה שכן בכיוון נסיעתו תמרור המחייב אותו במתן זכות קדימה והמבקש לא נתן זכות קדימה לאופנוע שהתקרב לצומת, חסם דרכו וכתוצאה מכך נגרמה תאונה שתוצאותיה קשות.
יחד עם זאת, קיימות ראיות לכאורה לרשלנות תורמת של נהג האופנוע אשר נהג במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, נהג במהירות העולה על המהירות המותרת במקום ונהג ללא רישיון נהיגה תקף לסוג האופנוע.
בחנתי את מסוכנותו של המבקש בהמשך נהיגתו -
מסוכנותו של נהג נמדדת באמצעות שני מקורות כפי שנקבע על ידי כבוד השופט מלץ בבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' רז גוליו :
" השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות : התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות"
המבקש הינו נהג ותיק ועברו התעבורתי אינו מכביד. המבקש אוחז ברישיון נהיגה משנת 1982 וצבר לחובתו 13 הרשעות קודמות. בעברו הרחוק, בשנת 1989 גרימת תאונת דרכים וכן לחובתו עבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר בשנים 1990, 2001 ו-2006.
משנת 2006 לא נרשמו לחובתו הרשעות.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום לקיצור תקופת הפסילה המנהלית.
נוכח האמור לעיל אני מקצרת את תקופת הפסילה המנהלית ומעמידה אותה על 30 ימים מיום הפסילה המנהלית.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.