וכטל ואח' נ' שטיגליץ ואח'

החלטה

המבקשים 1,2, הגישו בקשה להורות על תשלום משכורת חודשית למבקש 1, מר שטיגליץ, כמנהל החברה מחודש אפריל 2013, או לחלופין להורות לפוסק לאשר את התשלום לפי תלושי השכר של מר שטיגליץ בעבור חודשים אפריל מאי 2013 .

הרקע העובדתי בקצרה

2.1 המשיבים (להלן:"וכטל"), הם מנהלי עזבונו של מר קלמן וכטל ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר החזיק 50% ממניות "קבוצת המסיעים בע"מ" (להלן :"החברה"), ביחד עם המבקש 1 המחזיק גם הוא 50% מהון מניות החברה (להלן: "מר שטיגליץ" או "המבקש"). המבקש 2 הוא בנו של מבקש 1 ועובד אף הוא במסגרת פעילותה של החברה. החברה מנהלת עסק של הסעות.

2.2 מר שטיגליץ והמנוח היו שותפים בחברה ביחד עם אחרים עוד קודם לשנת 1968, ומאז שנת 1999 נותרו שותפים רק שניהם, בחלקים שווים. בתקופת התנהלותה על ידי שני השותפים, מר שטיגליץ והמנוח, שמש המנוח כמנהל הכספים של החברה, ומר שטיגליץ היה מופקד על הצד התפעולי. מר שטיגליץ טוען כי במהלך עבודתו עם השותף המנוח שולם להם שכר חודשי בגין עבודתם בפועל כמנהלי החברה. וכטל טוענים כי המשיכות החודשיות אשר היו מהחברה למר שטיגליץ ולמנוח היו בגין אחזקותיהם בחברה ולא בגין עבודתם.

ביום 5.3.12 נפטר המנוח והמשיבים אשר הינם יורשיו מונו כמנהלי עזבונו במשותף. בסמוך לאחר פטירת המנוח נתגלעו מחלוקות בין המשיבים למר שטיגליץ ,מחלוקות אשר הביאו לפתיחת תביעה על ידי המשיבים בטענות לקיפוח המיעוט.

המשיב 1, יצחק וכטל, הינו עורך דין המכהן כסגן יועץ משפטי במשרד הביטחון במשרה מלאה וממונה על הייעוץ המשפטי לרכש של משרד הביטחון וחברות ממשלתיות. המשיבה 2, גב' מיטל סטולר הינה מרפאה בעיסוק ועובדת בתחום בריאות הנפש וגם עבודתה היא במסגרת של משרה מלאה. לשני המבקשים אין עניין לנהל בפועל את החברה והמטרה היא למצות את השווי הקנייני שלה.

הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית שעליהם להפרד, ולצורך כך מונה רואה חשבון להעריך את שוויה של החברה, ענין הנמצא בתהליך. כמו כן גובש ביום 10.10.12 הסדר דיוני שקבל תוקף של החלטה, על מנת לאפשר את המשך התנהלות החברה.

המחלוקת במוקד החלטה זו היא האם יש לשלם לשטיגליץ שכר חודשי עבור ניהול החברה בפועל. מר שטיגליץ פנה לפוסק בענין זה, אך הוא קבע בהחלטה מיום 12.5.13 כי על בסיס הסכמת הצדדים מיום 10.10.12 שקבלה תוקף של החלטה בבית משפט, איננו מאשר תשלום משכורת חודשית למר שטיגליץ.

טענות המבקשים

3.1 מר שטיגליץ משמש 13 שנה כמנכ"ל קבוצת המסיעים בע"מ, ומזה כשנה לא מקבל משכורת. מר שטיגליץ טוען כי הוא עובד "ימים כלילות" בחברה, אחראי על ענייני התפעול השוטף של החברה, ועבודתו, הכוללת קשרי לקוחות,סידור עבודה והפעלת רכבים, חיונית והכרחית להמשך קיום החברה.

מר שטיגליץ מדגיש כי לאורך כל שנות קיומה של החברה שולמה משכורת בעבור עבודה בפועל שלו ושל המנוח, ואילו המשיבים מסרבים לשלם לו משכורת בעבור עבודתו כל עוד לא ישולם להם שכר שווה ערך. המבקש טוען כי בסירוב המשיבים לשלם לו שכר עבודה יש משום הלנת שכר.

המבקש טוען כי הנהלת החשבונות של החברה ממשיכה להנפיק תלושי שכר חודשיים עבורו אולם בפועל אינו מקבל שכר . בחודש מאי 2013 פנה בדרישה למשיבים למשוך שכרו עבור חודש אפריל 2013 אולם המשיבים סרבו לאשר לו שכר, כמו גם ליתר עובדי החברה.

3.2 לטענת המבקש יש לקבוע כי הוא רשאי למשוך שכר עבודה מחודש אפריל 2013 וזאת בשל מספר טעמים :

התנהלות המשיבים מנוגדת להסכמות הצדדים מיום 10.10.12 - המבקש טוען כי שכרו נמנה על אותן "הוצאות מקובלות של חברה" טוען כי יש לראות בו כעובד של חברה הזכאי לשכרו כפי שהוסכם :

"בתוך 7 ימים מהיום יקבע תקציב חודשי לחברה בהסכמת שני הצדדים. התקציב יתייחס להוצאות המקובלות של החברה בפעילותה כמו- שכר עובדים, תשלום לחברת הדלק, תשלומי ביטוח......".

נטען כי יש לראות את שכרו של מר שטיגליץ כ"הוצאה מקובלת" של החברה בפעילותה. מר שטיגליץ הוא עובד החברה ותשלום שכרו הוא חלק מתשלום שכר עובדים. עוד מוסיף כי אין באי משיכת שכרו עד כה (בתקופה בין מרץ 2012 עד מאי 2013 ) משום ויתור על זכותו זו.

המבקש טוען כי נקבע בהסכם שהושג בין הצדדים מפורשות כי :"תשלומים לקרן פיצויים, פנסיה והשתלמות המופרשת למר שטיגליץ כמנהל החברה ולמר צח שטיגליץ העובד בה תמשיך כפי שהייתה בשנים הקודמות" ולטענתו אין באי ציון שכר חודשי כדי ללמד על היעדר הסכמה לשכר וראיה לכך כי משולם שכרו של בנו.

לחלופין טוען מר שטיגליץ, כי גם אם אין מדובר ב"הוצאה מקובלת של החברה" מכח הסכמת הצדדים יש לפוסק סמכות לבדוק על בסיס התנהלות החברה עד כה, האם יש לשלם למר שטיגליץ את שכרו.

אי תשלום שכר מנוגד לחוק הגנת השכר. מר שטיגליץ טוען כי על פי מבחני הפסיקה יש לראות בו "עובד" של החברה ולכן זכאי לשכר עבודה, על בסיס חודשי.