תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
3398-09
19/04/2012
|
בפני השופט:
אורנית אגסי
|
- נגד - |
התובע:
ויקטור גואטה
|
הנתבע:
די.אס.נולדג` בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובע הגיש תביעה מתוקנת לתשלום הפרשי הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל, הפרשי שכר בגין רכב חברה ורכיב דלק והפרשי הפרשות סוציאליות בגין רכיב שעות נוספות גלובאלי.
רכיבי תביעה נוספים נזנחו על ידי התובע במהלך ההליך.
2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה
א.התובע הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 19/4/07 ועד 23/5/08.
ב.הנתבעת הנה חברה העוסקת בתחום ההיי טק.
ג.התובע הועסק על פי תנאי הסכם העסקה אשר צורפו כנספח ב' לכתב התביעה.
ד.התובע השתכר שכר בסיס בתוספת תשלום שעות נוספות גלובאלי.
ה.שיעור שכר הבסיס של התובע החל מחודש 11/07 עמד על סך של 7000 ₪.
3.ראיות ועדים
הגישו תצהיר והעידו – התובע, מר ניר לבויאן, מר אייל מאירוביץ, סמנכ"ל תפעול בנתבעת ומר אבישי חרמש, יו"ר דירקטוריון הנתבעת.
4.הפרשי שכר בגין רכב ורכיב דלק
טענתו העיקרית של התובע הנה, כי על פי הסכם העסקתו זכאי היה לקבלת רכב חברה החל מחודש עבודתו השביעי וכי הנתבעת הפרה את התחייבותה.
הנתבעת טענה, כי לא הייתה מרוצה מתפקודו של התובע משך חודשי עבודתו הראשונים ועל כן, הבהירה לתובע, כי בנסיבות אלה, לא יהא זכאי לקבלת ההטבה. לטענת הנתבעת הציבה בפני התובע שתי אפשרויות – לוותר על רכב חברה ולהמשיך ולעבוד תוך קבלת שכר מוגדל וכן סכום נוסף למשכורתו כרכיב נסיעות או, לסיים את העסקתו בחברה. לטענת הנתבעת, מכח הפררוגטיבה הניהולית שלה כמעביד, החליטה שלא להעניק לתובע את ההטבה כפי שנקבעה בהסכם וכי ההסכם למעשה שונה בהסכמה על ידי שני הצדדים. התובע הכחיש את האמור.
5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומתוך הראיות שהובאו בפני אני מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה, לא הייתה שבעת רצון מתפקודו של התובע בחברה. העדויות לגרסה זו היו מהימנות ברורות וחד משמעיות.
עדי הנתבעת הבהירו, כי התובע לא עמד בציפיות שלשמן נשכר לעבודה ולמעשה, מתוך התחשבות בתובע ומתוך רצון להעניק לתובע הזדמנות נוספת, החליטו שלא לפטרו. לטענת הנתבעת, התחשבו בתובע מעל ומעבר לאור היכרות אישית עמו ועם אחיו.
מאירוביץ העיד על כך בתצהירו,
"משתמו ששה חודשים להעסקתו בחברה שבהם לצערי לא הורגש שיפור משמעותי באיכות ובקצב עבודתו, וכאשר דרש ויקטור לקבל רכב, הסברתי לו כי מאחר ואין אנו מרוצים מביצועיו והישגיו לא נוכל להעמיד לרשותו רכב. הבעתי את חוסר שביעות רצוני מקצב בתקדמות ומפרקי הזמן הארוכים שנדרשו לביצוע המטלות שהוטלו עליו בחברה. הבהרתי לו כי לצערי, יהא עליו לבחור בין אפשרות עזיבה או לחילופין להמשיך בעבודתו ללא קבלת רכב.
ויקטור בחר להמשיך לעבוד בחברה, תוך יותור על קבלת רכב", (סעיפים 11,12 לתצהיר).
וכן ראה בתצהירו של אבישי חרמש, יו"ר דירקטוריון בחברה,