בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
1115-07-10
13/07/2010
|
בפני השופט:
איילת גרבי
|
- נגד - |
התובע:
שמעון ויצמן ע"י ב"כ עוה"ד יעקב חודורוב
|
הנתבע:
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד דנה רם
|
|
החלטה
1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול החלטת הקצין הפוסל לפסילתו המנהלית של המבקש מהחזקת רישיון נהיגה למשך 30 יום.
2.המבקש נתפס כאשר הוא נוהג לכאורה במהירות של 139 קמ"ש במקום המהירות המותרת של 90 קמ"ש.
מהירות נסיעתו של המבקש נמדדה באמצעות מכשיר "הדבורה".
3.לטענת ב"כ המבקש, בפסקי הדין שניתנו בעניין ציטרון, עמיקם לוין ודומב נקבע וזאת מבלי לסייג את ההלכה למכשיר זה או אחר, כי בטרם הפעלת המכשירים ובכלל זה מכשיר הדבורה יש לכיילו במעבדה מוסמכת.
העדר הכיול הינו חסר היורד לשורשו של הדו"ח ועל כן יש לבטל את פסילתו המנהלית של המבקש.
עוד טען ב"כ הנאשם כי בעניין עמיקם לוין קבע בית המשפט כי חובת הכיול חייבת לגבי כל המכשירים האלקטרוניים והכיול נדרש לגבי כל מכשיר ומכשיר בנפרד והחובה לכייל את המכשיר נובעת מהספק לגבי הכשרתו להפעלה, כך שבצדק נקבע בעניין זה שכל מכשיר מדידה שבו משתמשת המשטרה חייב בדיקת מעבדה.
4.עוד טען ב"כ המבקש כי המבקש זקוק לרישיון הנהיגה לצורך פרנסתו, הגם שריצה עד כה תקופה מספקת של פסילה מנהלית.
5.לטענת ב"כ המשיבה יש בידי המשיבה ראיות לכאורה לביצוע עבירת המהירות, והמבקש בעצמו הודה בביצוע העבירה.
לעניין מסוכנותו של המבקש טענה ב"כ המשיבה תוך הפנייה לגליון הרשעותיו הקודמות, כי המבקש עבר פעמיים עבירה זהה ובשני המקרים עומד לחובתו עונש תנאי בר הפעלה והכל בגין עבירות מהירות.
באשר לטענת הכיול טענה ב"כ המשיבה כי ההחלטות שאוזכרו על ידי ב"כ הנאשם מתייחסות למכשיר המדידה הספציפי שנדון באותו עניין וכל מקרה נדון לגופו ובכל מקרה הובאו מומחים מטעם שני הצדדים אשר בחנו את נושא הכיול.
יתרה מכך, נטען כי התיק בעניינו של עמיקם לוין החל את גלגולו עוד בשנת 1996 כאשר אז כלל לא היה קיים מכשיר הדבורה.
סבורני כי דין הבקשה להדחות מן הטעמים שיפורטו להלן.
6.ראשית, בעניין ת"ת (ב"ש) 5729/08 מדינת ישראל נ. ציטרון צבי קבע בית המשפט באופן ברור ביחס למכשיר הדבורה כי ניסויי המעבדה וניסויי השטח הוכיחו באופן חד משמעי כי מכשיר הדבורה הינו מכשיר אמין ומדוייק לצורך מדידת מהירות נסיעתו של כלי רכב בסטיה של עד שלושה קמ"ש מהמהירות עליה מצביע המכשיר.
עוד קבע בית המשפט כי על מנת להבטיח תקינותו ומידת דיוקו של מכשיר הדבורה צריכה המדינה להוכיח כי המכשיר עבר ביקורת תקופתית.
בעניין זה לא נקבעה על ידי בית המשפט הלכה לעניין חובת כיולו של המכשיר ואולם בית המשפט התייחס לאופן ביצוע הבדיקות התקופתיות למכשיר וקבע לעניין זה כך:
"אף שלא נשמעה עדות המסבירה האם מדובר הלכה למעשה בתהליך של כיול המכשיר, הרי שניתן להסיק במלוא הזהירות כי המדובר בתהליך חשוב שיחד עם בדיקת הקולנים השיגרתית ובדיקות התקינות "הרגילות" עם תחילת משמרת וסיומה, מאפשרים קביעה כי המדובר במכשיר תקין ומדוייק". (עמ' 23 לפסק הדין).
7.על כן לא ניתן ללמוד מהחלטה זו כי חלה חובת כיול למכשיר הדבורה, ולמעשה קבע בית המשפט כי המכשיר תקין, אמין ומדוייק בכפוף לתנאים שנקבעו בפסק הדין, כאשר כאמור לא ניתנה התייחסות מפורשת לשאלת חובת כיול המכשיר.
8.עניינו של ע"פ (ב"ש) מדינת ישראל נ. דומב בילה (פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מפי כב' השופטת ברקאי), הוא במדידת המהירות באמצעות מד מהירות אלקטרוני מסוג מולטנובה FA6.
בעניין זה נשמעו עדים מומחים מטעם ההגנה ובית המשפט קמא קיבל כמהימנה את חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה, וקביעה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי.