ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
60055-03-11
30/06/2013
|
בפני השופט:
לימור ביבי-ממן
|
- נגד - |
התובע:
יהודה ויספיש
|
הנתבע:
1. יואב כהנא 2. חברת סאפו סחר ופיקוח וביצוע בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין (כנגד נתבע 1)
תביעת התובע לתשלום בגין עבודה אשר ביצע ואשר לטענתו הוזמנה ע"י הנתבע 1.
1.לטענת התובע, ביום 9.5.10 הזמין ממנו הנתבע 1 עבודות אינסטלציה לביצוע בבית אשר נבנה ע"י אמיר ושירי צור ,אשר הנתבע 1 נשכר לביצוע עבודות הפיקוח בו. התובע מוסיף וטוען כי משפחת צור אשר שכרה את הנתבע 1 שילמה לו עבור כל העבודות אשר בוצעו בבית ובכלל זה עבור עבודת האינסטלציה ואולם הנתבע 1 אינו משלם לו את שכרו למעט סכום אשר שולם כמקדמה. בנסיבות אלו, לטענת התובע, הוא זכאי לתמורה בסך 25,797 ₪ וכן להוצאות.
2.לטענת הנתבע 1, אין לתובע יריבות ישירות מולו באשר העבודה הוזמנה ע"י הנתבעת 2, שהיא חברה אשר במרץ 2010 היתה בבעלותו ואולם באפריל 2010 העביר את מניותיו בה.
לטענת הנתבע 1, היריבות הינה בין התובע לבין נתבעת 2 אשר היא זו שקיבלה את השכר ומשכך היא זו שצריכה לשלם לתובע.
3.מטענות הצדדים עולה כי השאלה המרכזית שבמחלוקת הינה האם הזמין הנתבע 1 את העבודה מאת התובע באופן ישיר או שמא עשה כן בהיותו אורגן של הנתבעת 2 ומשכך הנתבעת 2 היא זו שהזמינה את העבודה מהתובע באמצעותו.
4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וראיותיהם הנני מוצאת כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי ההתקשרות היתה בינו לבין הנתבע 1 באופן ישיר.
כך, עת הוציא התובע את הצעת המחיר הוא לא הפנה אותה לגורם כלשהו. זאת ועוד, גם הזמנת העבודה הראשונית הופנתה בתחילה לאדריכל ולאחר מכן שונה עליה בכתב יד, במועד שאינו ידוע ונכתב גם שמו של הנתבע 1.
העדים מטעם התובע - מר אמיר צור והאדריכל קמחי, לא סייעו בעדותם לתובע. ההיפך, מר צור אמנם אישר שאין הוא יודע אם התקשר עם הנתבע 1 או עם הנתבעת 2, יחד עם זאת, אישר חתימתו על הסכם העבודה (נ/1) ממנו עולה כי ההתקשרות היתה בינו לבין הנתבעת 2.
מר קמחי מצידו לא ידע באיזה מתכונת היתה ההתקשרות ואל מול מי.
לאמור יש להוסיף כי בזמן אמת לא הוציא התובע קבלה ובנסיבות אלו לא גילה דעתו, בזמן אמת, בשאלה מול מי התקשר.
זאת אף זאת, העדים מטעם הנתבע העידו מפורשות כי כל פעילותו של הנתבע 1 היתה במסגרת החברה ולא באופן אישי.
5.בנסיבות אלו הנני קובעת כי לא הוכח שההתקשרות היתה בין התובע לבין הנתבע 1.
בשולי הדברים אציין כי במסגרת כתב התביעה המתוקן מטעמו הטיל התובע ספק בהסכם למכירת מניות הנתבעת 2. בהקשר זה אציין כי גם אם יש ממש באמור הרי שאין בכך בכדי להעלות או להוריד בהקשר לשאלה מול מי היתה ההתקשרות, באשר ממילא קיימת הפרדה בין ישותה המשפטית של החברה לבין ישותו של בעל המניות בה.
6.לאור האמור, הנני דוחה את התביעה. לאחר ששקלתי, אינני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים.