ויסמן רבי נ' הראל חברה לבטוח בעמ

החלטה

בפני בקשת הנתבעת לפסילת ארבעה מסמכים שנשלחו ע"י התובעת למומחים הרפואיים אשר מונו ע"י בית המשפט בתחומי הראומטולוגיה והפסיכיאטריה.

לטענת הנתבעת מדובר במסמכים הא אסורים להמצאה למומחים הרפואיים לפי תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז -1986 משום שהם מופנים ל"כל המעוניין", נערכו ע"י גוף פרטי, אינם לצורך הטיפול הרפואי והם כוללים אבחנות. לגבי חלק מהמסמכים אשר נערכו ע"י פסיכותרפסיט מומחה, טוענת הנתבעת, בנוסף, כי לא נערכו ע"י רופא ולכן מהווים חוות דעת אסורה.

התובעת טוענת כי המסמכים הינם בדבר טיפול רפואי כנדרש בתקנה 8, אינם מכילים חוות דעת אסורה, מדובר בטיפול רפואי שניתן לה, וע"פ התקנות אינם חייבים להיות ערוכים ע"י גורם רפואי.

המסמכים אשר נדרשת פסילתם הינם:

1. מסמך מיום 16.05.11 הנערך ע"י מטפלת ברפואה סינית מסורתית.

2. מסמך מיום 04.10.11 הנערך ע"י עובדת סוציאלית.

3. מסמך מיום 09.07.11 הנושא את הכותרת "אישור טיפול" הנערך ע"י פסיכותרפסיט מומחה.

4. מסמך מיום 24.07.11 הנושא את הכותרת " סיכום טיפול קוגנטיבי התנהגותי" הנערך ע"י פסיכותרפסיט מומחה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורני כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן:

בהתאם לגישת הפסיקה אין מניעה להעביר למומחה מסמך שנערך ע"י גורם שאינו רפואי ועל כן אין בטענה זו לפסילת המסמך (ראו: רע"א 5638/95 מגדל נ' שמור, פ"ד מט (4) , 870,871,).

איסור הצגת מסמכים הנחשבים לחוות דעת אסורה נועד לאפשר למומחה הרפואי אשר התמנה ע"י בית המשפט לבחון את המסמך תוך שמירת שיקול דעתו העצמאי.

בית המשפט קבע מספר מבחני עזר מקום שקיים ספק לגבי מסמך. בין כלל השיקולים הנלקחים בחשבון כדי לקבוע האם מדובר במסמך מותר להמצאה למומחה או בחוות דעת אסורה בוחן בית המשפט האם מדובר במסמך מגוף בלתי תלוי בבעלי הדין; האם נערך לא ביוזמת בעל הדין; והאם הוא משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי. בנוסף שוקל בית המשפט שתי שאלות נוספות: האחת - האם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשנייה - האם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו (ראו: אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, עמ' 665).

בעניינו, מתוכן המסמך המסומן 1 נראה כי התובעת הופנתה לטיפול ברפואה סינית ע"י קופת החולים. המסמך מתאר שלושה טיפולים אשר עברה התובעת. מסמך 2 נושא סמל של קופת חולים לאומית, ומכיל תאור עובדתי של מצב התובעת.

מעיון במסמכים 3 ו- 4 נראה כי הם מתארים את מצבה של התובעת. ממסמך 4 עולה כי הופנתה אל הפסיכותרפיסט ע"י נוירולוג, עברה 9 מפגשים פרטניים, המסמך מפרט את תלונותיה ומצבה של התובעת.

בנסיבות אלה, נראה כי המסמכים אינם מכילים הערכה או אבחנה אלא תיאור עובדתי של מצב התובעת, ללא הערכה או הבחנה, ועל כן המענה המתבקש לשאלה השנייה שמציב בית המשפט היא כי לא יהיה בתוכן המסמכים כדי לפגוע בשיקול דעת המומחים.

לסיכום, לאחר בחינה של מכלול השיקולים הנזכרים דלעיל, סבורני כי מדובר במסמכים המתארים את מצבם של התובעת, מהות הטיפול ואת מצבה הנוכחי כעת ואינם מכילים הערכה או אבחנה. משכך ועל אף שניתנו על ידי גוף פרטי, אליהם פנתה התובעת, לא יהיה במסמכים כדי לפגוע בשיקול דעתם של המומחים שמונו ע"י בית המשפט ועל כן הם מותרים להצגה בפניהם.

דוחה את מועד התז"פ מיום 30.7.13 ליום 02.12.13 לבדיקת התיק.

ניתנה היום, י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, בהעדר הצדדים.