וינוגרד נ' שלאור אינטרנשיונל בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפניי בקשת המבקשים, הנתבעים, להורות על סילוק התביעה על הסף; להורות על מחיקת הנתבעת 1; להאריך את המועד להגשת כתב הגנה ב-30 יום החל ממועד קבלת החלטה בבקשה דנן; וכן, לחייב את המשיב בהוצאות בקשה זו ושכ"ט עורך דין;

המבקשים מבקשים לדחות את התביעה על הסף על פי סעיף 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות") בגלל חוסר סמכות עניינית, והיעדר יריבות. טענתם היא שהמשיב סומך טענותיו הכספיות על ההנחה כי מדובר ב"שותפות" ומגדיר, בשוגג את היחסים החוזיים הנובעים מ"הסכם לשיתוף פעולה" שנחתם בין הצדדים כ"שותפות". המבקשים טוענים, כי בהתאם להוראות סעיפים 46 ו-47 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] התשל"ה-1975 הסמכות לדון בעניינים הנובעים מפירוק שותפות, לרבות תביעה בדבר סילוק חובותיה מוקנית לבית המשפט המחוזי במחוז בו רשומה השותפות או שבו נמצא מקום עסקה הראשי. היינו, בהתאם לסעיף זה הסמכות העניינית לדון בכתב התביעה דנן מסורה לבית המשפט המחוזי. מוסיפים וטוענים המבקשים כי יש לדחות את התביעה על הסף גם משום היעדר יריבות. היות ומעיון בהסכם המצורף לכתב התביעה ניתן לראות כי המשיב כלל אינו צד להסכם המהווה את הבסיס העובדתי לתביעה כולה אלא חברת א.מ.א וינוגרד בע"מ שהינה אישיות משפטית נפרדת.

מוסיפים המבקשים וטוענים כי יש למחוק את התביעה על הסף בהיעדר עילה על פי תקנה 100(1) לתקנות: תחילה, לא צורף כל מסמך "כרטסת הנהלת חשבונות" שיש בו כדי לתמוך בטענותיו של המשיב. כמו כן, התובע לא פירש בכתב התביעה את הפרטים ותאריכיהם או העסקות בגינן הוא זכאי לסעדים הנדרשים בכתב התביעה,כפי הנדרש בתקנות. התובע לא הראה בכתב התביעה כל קשר בינו לחברת א.מ.א וינוגרד בע"מ. ומכל האמור, טוענים המבקשים כי גם אם יוכיח המשיב את כל הנטען בכתב התביעה אין לו ולו שמץ של סיכוי לקבל את הסעד המבוקש. מוסיפים המבקשים כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגד הנתבע 3 , היות והטענות הנטענות בו אינן כוללות התייחסות ולו ברמיזה כלפי נתבע 3. ולבסוף טוענים המבקשים, כי יש למחוק את הנתבעת 1 היות וזו כלל אינה קיימת. המשיב נתפס לכדי טעות בהוספת תאגיד זה אשר לא קיים.

המשיב משיב בתשובה לבקשה כי יש לדחות את הבקשה דנן מכמה טעמים. הראשון, עניינה של התביעה הנדונה כפי שעולה מכתב התביעה באופן מפורש הינה טענת התובע כי נחתם בין הצדדים הסכם לשיתוף פעולה עסקי, ובהתאם להסכם, הוסכם בין הצדדים כי בגין העסקאות תפריש הנתבעת 50% לידי המשיב. המשיב טוען כי ההסכם עליו חתומה המבקשת 1 בוטל באופן חד צדדי על ידי המבקש 3. המשיב טוען כי הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית דינה להדחות היות ולא הייתה כל כוונה לייסוד שותפות אלא רק לשיתוף פעולה עסקי. לעניין היעדר יריבות, כיוון שהוא כלל אינו צד להסכם אלא רק חברת א.מ.א וינוגרד בע"מ, טוען המשיב כי הוא בעליה של החברה ופועל כשלוח שלה על כן דין טענה זו להידחות. עוד לעניין היעדר היריבות, טוען המשיב כי המבקש 3 הינו המנהל בפועל של המבקשת 1 והוא שהתנהל מול המשיב בהתקשרותם העסקית, ניתן ללמוד זאת מהמכתב לסיום תקופת שיתוף הפעולה- נספח א' לבקשה דנן. באשר לטענה כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה, טוען המשיב כי פנה למבקשים מספר פעמים על מנת לקבל פירוט מלא של החשבוניות ומסמכי הפעילות העסקית אך לא זכה לכל מענה מן המבקשים. לעניין אי צירופה של "כרטסת הנהלת החשבונות" טוען המשיב כי לא צורפה היא בשוגג, וצורפה כנספח ג' לבקשה דנן. תשובתו לטענה האחרונה שהעלו המבקשים בעניין מחיקתה של הנתבעת 1 היות וכלל אינה קיימת, היא, שבכתב התביעה מופיע בשוגג צמד המילים "שלאור אינטרנשיונל" כחברה בע"מ בעוד שהלכה למעשה המדובר בעוסק מורשה של הנתבעת 2.

בתגובת המבקשים לתשובת המשיב, טוענים המבקשים כי טענות המשיב ביחס לנתבע 3 הינן בדבר הרחבת חזית פסולה, היות וכפי שנאמר לא הוזכר שמו כלל בכתב התביעה. טוענים המבקשים כי התובע מנסה לבצע מקצה שיפורים פסול בתביעה דנן, ופרט לטענה זו, חוזרים על טענותיהם בבקשה.

סילוק ודחייה על הסף

אין מחלוקת כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הינו עדיף, ראה ע.א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פד"י מ' (2)668 עמ' 671. עם זאת כאשר משתכנע בית משפט שגם אם יוכיח התובע את כל טענותיו המפורטות בכתב התביעה, דין התביעה להידחות, אזי אין מקום לבזבז זמן שיפוטי יקר ולגרום לצדדים להוציא הוצאות בניהול משפט, כאשר תוצאתו ידועה מראש- וראה ע"א 280/84 עפרי נ' מדינת ישראל פד"י מ' (3)358 שם אישר בית המשפט העליון מחיקה על הסף של תביעה בשל קיומו של הסדר פשרה קודם בין הצדדים. כשהלכה זו נר לרגלי, אתייחס למקרה הנדון.

על מנת להכריע בבקשה דנן, יש לבחון את הטענות שהועלו בדבר חוסר סמכות עניינית, היעדר יריבות, והיעדר עילה. תחילה, באשר לטענת חוסר הסמכות העניינית, יש לקבוע האם אכן מדובר בשיתוף פעולה עסקי או בשותפות. מעיון בכתב התביעה ונספח א' – ה"הסכם לשיתוף פעולה" , סעיף 4.1 להסכם קובע מפורשות: " מובהר בזאת כי אין ולא יהיו בין הצדדים יחסי עובד מעביד, יחסי שליחות...מוסכם בזאת עוד כי אין בהסכם זה כדי להקנות למי מהצדדים מעמד של שותף או בעל זכויות אחרות..." למדה אני כי אין מקום לטענה כי המשיב נסמך על שותפות רק משום שרשם את המילה שותפות בכתב התביעה. יש להידרש לרצון הצדדים בהסכם וסעיף זה מפרט זאת באותיות קידוש לבנה. על כן דוחה אני את טענת חוסר הסמכות העניינית.

לעניין היעדר היריבות, אף דינה של טענה זו להידחות. סעיף 6.1 להסכם: " בהסכם זה "צד" פירושו צד החתום על הסכם זה או, מי מטעמו. קרובי משפחתו, יחידים, תאגידים או גופים אחרים שלהם מניות או אמצעי שליטה אחרים בו..." הרי שדברים אלו דוחים את טענת היעדר היריבות גם כלפי המשיב וגם כלפי המבקש 3. לעניין היעדר עילה, לא שוכנעתי כי אם יוכח כל אשר נטען בכתב התביעה, עדיין לא תהא לתובע עילה כנגד הנתבעים. לגבי הנתבעת 1 – אם אכן מדובר בעוסק מורשה של הנתבעת 2 וזו נתבעת ממילא, אזי יש מקום למוחקה מכתב התביעה וכך אני מורה.

בכפוף לאמור בסעיף 8 לעיל הנני דוחה אני את הבקשה.

המבקשים יגישו כתב הגנה תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, כמבוקש ברישא לבקשה זו. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בקשה זו בסך 1,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת הבקשה.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"א, 11 יולי 2011, בהעדר הצדדים.