וינגרטן נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

הבקשות שעומדות להכרעתי הן בקשת כל אחד מהחייבים להכריז עליו פושט רגל; בקשת הנושים לבטל את צו הכינוס שניתן לשני החייבים; בקשת המנהלת המיוחדת אליה הצטרף נציג הכנ"ר לבטל צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב.

צוי כינוס ניתנו לבקשת החייבים במועדים 15.9.08 ו-6.11.08 בהתאמה.

לקראת הדיון שנערך לפני ביום 26.10.09 הוגש דוח המנהלת המיוחדת ובו העלתה תהיות שונות להן לא מצאה תשובה בחקירת החייבים.

בדוח האמור, לקראת הדיון הקודם, המליצה המנהלת המיוחדת להורות לחייבים להמציא בין השאר חומר הכולל דוחות חודשיים, ספרי חשבונות, דוחות מס הכנסה ועוד, כדי שתוכל לבסס את עמדתה לסיבות שגרמו לקריסת החייבים וכן תוכל לגבש המלצותיה.

בעקבות הדיון שהתקיים לפני קבעתי בהחלטתי מיום 5.11.09 כי "מהדוחות עולה תמונה בעייתית בכל הנוגע להתנהלות שני החייבים, ורב הנסתר על הנגלה באשר לאופן יצירת החוב על ידי כל אחד מהם, וגם באשר לעיסוקיהם כיום..." (עמ' 3 להחלטה).

לאור קביעות אלה ובהתאם לעמדת המנהלת המיוחדת והכנ"ר ראיתי שלא להכריז על החייבים פושטי רגל מאחר ש"בשלב זה שני החייבים לא עמדו בנטל להוכיח שחובותיהם נוצרו בתום לב, ועלו בי ספקות לא פשוטים בדרך התנהלותם מאז מתן צו הכינוס ..." (עמ' 4 להחלטה).

לאחר שהבהרתי את עמדתי ומאחר שביטול צו הכינוס הוא צעד דרסטי, סברתי כי בטרם אראה להעתר לבקשת ביטול ההליכים ובטרם אחליט כיצד להמשיך בהליך אאפשר לחייבים 'לתקן את הליקויים' ולשם כך דחיתי הדיון; עוד הבהרתי בהחלטה כי "אם לא יהיה שיתוף פעולה מצד החייבים או מי מהם, או ככל שהמנהלת המיוחדת תהיה סבורה כי החייבים מנצלים את עיכוב ההליכים ניתן יהיה בכל עת שלפני הדיון שיקבע להלן לבקש לבטל את הליכי הפש"ר" (עמ' 4 להחלטה).

לקראת הדיון שנערך ביום 10.5.10 הוצג לי שינוי מהותי בהתנהלות החייבת בהליך אך לא כך בהתנהגות החייב.

אשר לחייבת

לדברי המנהלת המיוחדת, ממלאת החייבת אחר החיובים הנובעים מהליכי פשיטת הרגל, קרי, "עומדת בתשלומים נכון להיום ומגישה דוחות הכנסות והוצאות באופן מלא, היא לא עשתה זאת לאורך כל ההליך, אבל בשלב זה עושה את זה כמו שצריך. מאז הדיון הקודם קבלתי את כל החוסרים" (פרוטוקול - עמ' 2 ש' 28- 30).

אשר ליצירת החובות, ציינה המנהלת המיוחדת כי "אופן יצירת החובות לא ממש ברורים" (עמ' 2 ש' 31), לטענתה, העסק שניהלה החייבת יחד עם החייב האחר ועם הנושים 'היה כלכלי' והיו 'רווחים יפים מאוד', ועל כן המנהלת המיוחדת התקשתה להבין כיצד זה קרס העסק ולדבריה התשובות שקבלה מהחייבת היו עמומות ובעיקר נסבו על טענות ל'חיים בבזבזנות' כי 'החייבת לא היתה אחראית לכספים' וכי 'ההוצאות היו מעבר להכנסות'.

הגם שכמו בדיון הקודם, אף הפעם לא היה למנהלת המיוחדת מענה מלא לכל השאלות, הרי היא סברה כי אין מקום "לזרוק אותה מההליך" (עמ' 3 ש' 15) לאור התנהלותה מאז הדיון הקודם, ולאור העובדה שהשלימה את כל הנדרש, והמליצה לחייבת לפעול לסיים את הליכי הפש"ר בהצעת הסדר; בשלב זה לא צלחו המגעים ולא הסתמן כל הסדר.

הכנ"ר השאיר לשיקול דעת בית המשפט את שאלת ההכרזה.

אשר לחייב

בעניינו שונים פני הדברים. המנהלת המיוחדת עמדה על בקשתה לבטל את הליכי הפש"ר. לדבריה אין החייב משתף פעולה כל ועיקר, וגם במשך התקופה שחלפה מאז הדיון הקודם ועד הדיון הנוכחי, תקופה של למעלה ממחצית השנה, לא השכיל החייב לשנות את דרכיו, כך לא שיתף פעולה עם המנהלת המיוחדת; לא שילם את התשלומים החודשיים; לא הגיש דוחות חודשיים, ואף יצר חובות חדשים, ומשכך סבורה המנהלת המיוחדת כי יש לבטל את ההליכים.

המנהלת המיוחדת הזכירה כי בדיון האחרון ציין החייב ואף הראה כי בידיו נמצאים הדוחות החודשיים" וכי הוא יגיש אותם, אלא שלא עשה כן עד היום ולמעשה אין בתיק שבמשרדי הכנ"ר ולא בידי המנהלת המיוחדת ולו דוח חודשי אחד.

אשר לתשלומים - אלה לא שולמו מאז הדיון ולמעשה במהלך ההליך שולמו שני תשלומים בלבד האחד עובר לאסיפת הנושים והשני עובר לדיון הקודם.

עוד לדברי המנהלת המיוחדת, ממשיך החייב לבצע עסקאות "שבעצם יוצרים חובות חדשים" אך הוא אינו מדוח על כך ובנוסף 'אין לו מספר עוסק מורשה' המאפשר לו לבצע את העסקאות ועל כן הן מבוצעות באמצעות חשבון בת זוגו.

במצב דברים זה ולנוכח תיאור התנהלות החייב ראה הכנ"ר להצטרף לעמדת המנהלת המיוחדת וביקש לבטל את ההליך.