ויאצ'סלב אמלין נ' יוספי

פסק דין

1. לפניי תביעתו של מר ויאצ'סלב אמלין (להלן:"התובע") כנגד שיש ברק- יוספי משה בע"מ (להלן: "הנתבעת") בנוגע לכספים המגיעים לו לטענתו, בגין תקופת העסקתו, לרבות פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל, נסיעות, פדיון חופשה והבראה והפרשי שכר. השאלה העיקרית שיש להכריע בה בתיק זה הינה נסיבות סיום העסקת התובע, האם יש לשלול מהתובע פיצויי פיטורים נוכח טענת הנתבעת, לפיה הפסקת העסקתו של התובע היתה בשל היות התובע, בגילופין.

רקע:

2.התובע החל לעבוד בשירות הנתבעת מיום 1.3.97 ועד ליום 27.1.2009, היום האחרון לעבודתו של התובע, בשירות הנתבעת.

3.התובע עבד בעבודות שיש, במסגרת עבודתו בשירות הנתבעת, שזה עיקר עיסוקה.

טענות התובע:

4. לטענת התובע ביום 27.1.09 במהלך יום העבודה, פנה אליו בנו של מנהל הנתבעת, מר ברק יוספי (להלן:"ברק יוספי ו/או בנו של מנהל הנתבעת") וביקש ממנו להפסיק לעבוד על המכונה וכי לאחר מכן מנהל הנתבעת הורה לו ללכת הביתה, ללא כל הסבר. כן לטענתו לאחר יומיים הגיע לעבודה וביקש להמשיך ולעבוד אולם הנתבעת לא איפשרה לו לעבוד. אשר על כן טוען התובע כי הינו זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.

5. עוד טוען התובע, כי רכיב הנסיעות ששולם לו הינו רכיב פיקטיבי, הואיל והשוואת תלושי השכר עובר לחודש 1/06, מעלים כי קיבל רכיב שעות נוספות בסך של 420 ₪, שהוחלף ב-1/06 לרכיב נסיעות, ללא כל הסבר. עוד טוען התובע, כי הינו זכאי לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות עבור פנסיה בשיעור הנדרש, זאת מכוח הסכמים קיבוצים בענף מלאכה ותעשיה שנחתמו בין התאחדות המלאכה והתעשיה לבין הסתדרות הכללית וצויי הרחבה לאותו ענף, החלים על הנתבעת נוכח הצטרפותה כחברה בהתאחדות המלאכה והתעשייה.

6.כן טוען התובע כי הנתבעת לא שילמה לו מלוא הנדרש בגין דמי הבראה וחופשה שנתית וכי מגיעים לו הפרשי שכר עבודה לשלושה ימי עבודה, שלא שולמו לו עבור החודש האחרון להעסקתו.

טענות הנתבעת:

7.לטענת הנתבעת, התובע נמצא בגילופין פעמים רבות במהלך העבודה, תוך שהינו מסכן את עצמו וכן את המכונות היקרות שעליהם היה עליו לעבוד במסגרת עבודתו בשירות הנתבעת. לטענת הנתבעת, התובע נעדר במהלך עבודתו, ימים רבים ללא התראה וללא כל הסבר עקב מצבי שכרות קיצוניים, אליהם היה מגיע התובע, עקב התמכרותו לטיפה המרה. עוד טוענת הנתבעת כי בתקופה האחרונה להעסקתו, המצב החמיר והתובע לא ציית להוראות הממונים עליו, סרב לקבל מרות, הגיע לבתי הלקוחות לתת שירות כשהוא שיכור, ובכך ביצע עבירות משמעת רבות ולבסוף זנח את עבודתו. הנתבעת טוענת כי נוכח נסיבות סיום העסקת התובע, הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. לחילופין טוענת הנתבעת כי יש להחיל על נסיבות סיום העסקתו את הוראות סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן:"חוק פיצויי פיטורים"). וכן את הוראות סעיף 10 (2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, התשס"א- 2001 (להלן:"חוק הודעה מוקדמת").

8. עוד טוענת הנתבעת כי שילמה לתובע את מלוא רכיב הנסיעות ואין יתרה לתשלום בגין רכיב חופשה, הבראה ושכר וכן מכחישה היא את זכאות התובע להפרשי גמל.

הכרעה:

נסיבות סיום יחסי העבודה

9.השאלה האם מדובר בפיטורים או התפטרות, או במילים אחרות, מי יזם את הפסקת יחסי העבודה, הינה שאלה עובדתית.

10.פיטורים או התפטרות יש להוכיח בפעולת התנהגות אשר יש בה להצביע על כוונה והבעה מפורשת של המעשה. בפסיקה נקבע, כי "היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא, שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים, 'לידי גמר' ". ראה: דב"ע שן/6-3 ניהול רשת חניונים (א. מרקור) נ' ז'ק לוי פד"ע כא 309; ראה: י' לובוצקי, "סיום יחסי עבודה", הוצאת ניצן מהדורת 2004, פרק 2 עמ' 4-5.

11.סיומם של יחסי עובד מעביד מותנה בביטוי ברור לכך. הנטל להוכיח את קיום הפיטורים מוטל על מי שטוען לקיומם. ראה: דב"ע נו/201-1 שמש ירושלים נ' מאיר ניסימאן, לא פורסם.

12. עוד נפסק כי שעה שתוכן הדברים מעיד על פיטורים, ניתן ללמוד מהם על כוונת אמרם, אף אם המעביד אמר שאין מדובר בפיטורים . ראה: עדמ 300224/97, מועדון גבעתיים בע"מ נ' יאיר אפטר (לא פורסם).

13.בסעיף 28 לתצהיר עדות מנהל הנתבעת, הינו מצהיר בכל הנוגע ליום האחרון לעבודתו של התובע, כמצוטט:

"ביום האחרון בו עבד התובע בעסק, לפני שעזב אותו, שמעתי את בני ואותו מדברים. ניגשתי אל המקום וראיתי כי בני מנע ממנו מלפגוע בעצמו עם מכונה ביד, בהיותו בגילופין. לכן ביקשתי מהתובע ללכת לביתו על מנת להתפכח, כפי שעשיתי בעבר"