וחנון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 15.1.13 שקבעה כי למערערת 41% נכות רפואית משוקללת (להלן – הוועדה).

2.המערערת טענה, כי יש בליקוייה הגופניים כדי להצדיק קביעת דרגת נכות בשיעור גבוה יותר, כי מצבה הפיזי הדרדר והיא נזקקת לקצבת הנכות על מנת לאפשר לה חיים בכבוד. המערערת לא היתה מיוצגת בהליך זה, אך ניתנו לה מספר ארכות על מנת לפנות לקבלת סיוע משפטי, וביום 9.9.13 ביקשה לקיים את הדיון ללא ייצוג.

3.מנגד טען המשיב כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, וכי הטענות בדבר החמרה במצב הרפואי אינן מצביעות על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.עיון בפרוטוקול מעלה כי הועדה התכנסה ביום 15.1.13, הקשיבה ורשמה את תלונות המערערת בפניה. המערערת התלוננה כי היא חולה עם דלקת פרקים, כי אין שינוי במשקלה וכי היא סובלת מפגימה בבלוטת התריס.

בפני הוועדה עמדו מסמכים שונים מתיק הנכות, לרבות ממצאי בדיקות בתחום האורטופדיה ובדיקת CT של הכתפיים. הוועדה ציינה כי עיינה בתיק הנכות ובמסמכים הרפואיים.

במחינה פנימית קבעה הוועדה כי עיינה במסמכים הקיימים בתיק, לרבות מכתבו של ד"ר עילם באשר לתסמונת בפיברומאלגיה, כי אין שינוי במשקלה של המערערת, ולפיכך הותירה על כנה את הנכות בתחום הפנימי, הן באשר לעודף משקל, והן באשר לתסמונת הפיברומאלגיה.

בתחום הנפשי הועדה ערכה בדיקה שממצאיה מפורטים בפרוטוקול. בין השאר מצאה הוועדה כי המערערת בהכרה, עירנית, מתוחה, עונה לעניין, ריכוז זיכרון והתמצאות סבירים, חשיבה מאורגנת ללא עדות למוחשבות שווא, שיפוט סביר, היעדר הזיות, היעדר מצב פסיכוטי או דיכאון מאגו'רי. גם בתחום זה הותירה וועדה את הנכות על כנה וסיכמה כי המערערת סובלת ממצב תגובתי חרדתי המצדיק 10% נכות לפי פריט ליקוי 34(ב)(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956.

גם בתחום האורטופדי ערכה הוועדה בדיקה שממצאיה פורטו בהרחבה בפרוטוקול, וביניהם תנועות מלאות בצואר ובכתפיים ללא תגובת כאב, הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון לא חסר נוירולוגי, טווח תנועות מלא בברכיים עם כאבים ורגישות במדורים הפנימיים וקרע במיניסקוס. לסיכום קבעה הוועדה נכות בגין שינויים ניוניים בברך ימין, הגבלה קלה בעה"ש המותני ושינויים ניווניים בברך שמאל.

5.על-פי הוראות סעיף 213 לחוק הערעור לפני בית הדין הינו "בשאלה משפטית בלבד". לפיכך מוטל על בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת.

בנסיבות המקרה כאן לא הועלו על-ידי המערערת כל שאלות או טענות משפטיות. עיון בפרוטוקול העלה, כאמור, כי הועדה התייחסה לתלונות בתחומים השונים, עיינה במסמכים הרפואיים הרלוונטיים, העריכה את הנכות בכל אחד מהתחומים, וקבעה את שיעור הנכות. לא נמצאה אי התאמה כלשהיא בין ממצאי הועדה למסקנות אליהן הגיעה. לאור האמור לא ניתן לומר כי קיימת שאלה של חוק המצדיקה את התערבות בית הדין.

6.בהעדר פגם משפטי – הערעור נדחה בזאת.

7.אין צו להוצאות.

8.לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ד, (02 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.