וחומרים בע"מ נ' ביטון

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע שטר שהגיש המבקש, בעניין שטר חוב שהגישה המשיבה לביצוע, כנגדו, בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0177719109.

המבקש טען בתצהיר הבקשה כי התיק נפתח כנגדו לפני "כחודש" וכי פנה לב"כ המשיבה על מנת להבין על מה ולמה נפתח התיק.

לטענתו, קיבל מידי ב"כ המשיבה את ההסכם לפיו הוא חתום על ערבות אישית, ורק לאחר קבלתו יכול היה להגיש את התנגדותו.

המבקש הוסיף וטען כי מעולם לא חתם על שטר החוב, וכי החתימה המתנוססת על גבי השטר אינה חתימתו והיא מזוייפת.

ב"כ המשיבה טען בתגובתו לבקשה כי המבקש אינו מציין כל טעם מיוחד להארכת המועד; כי ההתנגדות הוגשה על ידי בחלוף כחודשיים ממועד מסירת האזהרה לאחר שננקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל רבים; וכי המבקש אינו פורש תשתית מלאה של טענותיו.

בתשובתו לתגובה טען המבקש כי הוא חייל בן 20 המשרת בצה"ל ולא היה באפשרותו לטפל בעניין במהירות המתבקשת. עוד טען המבקש כי המדובר בפגם טכני גרידא.

ביום 24/11/2011 התקיים בפני דיון בבקשה. ב"כ המשיבה ויתר על חקירת המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:

"טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.

טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.

אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.

אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.

שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי – י.ב.).

אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי.

"ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".

(בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).

ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור.

שאלה זו של קיומו של טעם מיוחד כפופה למספר שיקולים שונים, המושכים, כווקטורים, במקרה שלפנינו, לכיוונים מנוגדים:

"מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות אלה היא פחותה, יהיה ניתן להכיר בטעות. כך, למשל, ניתנה הארכת מועד מקום שבו נתן בעל-הדין הודעה לבעל-הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש עתירה לדיון נוסף. ההודעה שללה את צפייתו של בעל-הדין האחר להתגבשות "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אוריאל). במקרים אחרים יגבר האינטרס של בעל-הדין הטועה על הציפייה משום שציפייה כזו לא התגבשה, למשל עקב טעות דומה של בעל-הדין האחר (בש"פ 6292/00 חורי נ' מדינת ישראל. לעתים חשיבות האינטרס של בעל-הדין הטועה תכתיב את התוצאה. " (בש"א 6708/00 אהרון נגד אהרון, פ"ד נ"ד (4) 702).