אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וזוז נ' ת'יופיל ח'יאט

וזוז נ' ת'יופיל ח'יאט

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
24927-01-14
04/02/2014
בפני השופט:
אלעזר נחלון

- נגד -
התובע:
עבד אלעזים וזוז
הנתבע:
קריסטו ת'יופיל ח'יאט

החלטה

1. רקע

בפניי המרצת פתיחה, שבמסגרתה עותר המבקש, בהסכמת המשיב:

להצהיר כי המבקש הינו בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין הרשומים אצל רשם המקרקעין בירושלים בפנקס השטרות...

וכן להורות לרשם המקרקעין לרשום את המבקש כבעל זכות קדימה בנסח הרישום של הנכס בפנקס השטרות כאמור.

בהחלטתי מיום 23.1.14, עוררתי בפני הצדדים את השאלה, האם קנויה לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בהליך. בהחלטה זו ציינתי כי:

נוכח מהות ההסכם, שעניינו רישום זכות קדימה ביחס למקרקעין כזכות קניינית, ונוכח הוראת סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, לפיה מוסמך בית משפט השלום לדון רק ב"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין, או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם", יודיעו הצדדים מכוח מה הם סבורים שלבית משפט זה קנויה סמכות ליתן את הצו המבוקש על ידם.

(וביחס לחובתו של בית המשפט להעלות ביוזמתו שאלה מעין זו, ולקבל את עמדת הצדדים לגביה, ראו: ע"א 510/82 חסן נ' פלדמן, פ"ד לז(3) 1)

בהתאם להחלטה זו הגישו הצדדים הודעה, שבה טענו כי "מדובר במקרקעין לא מוסדרים שהסמכות לדון בבעלות בהן היא ב[ה]תאם לשווי כאשר מקרקעין אלו נחשבים כמטלטלין מבחינת הסיווג". עוד טענו הצדדים כי התחייבות המשיב להקנות למבקש את הבעלות במקרקעין היא "זכות חוזית גרידא", כלשונם, ואף ביקשו להסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 60513-10-10 לזר נ' מור (פורסם בנבו, 03.01.2011).

בכל הכבוד, סבורני כי נפלה טעות בידי הצדדים, וכי נוכח הסעדים המבוקשים בהמרצת הפתיחה, בית משפט זה אינו הערכאה המוסמכת לדון בה. אנמק את עמדתי.

2. הסמכות העניינית לדון בהמרצת הפתיחה שכאן

2.1 המבחנים לקביעת סמכותו העניינית של בית משפט שלום

סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), קובע את סמכויותיו של בית משפט שלום, ומהווה נקודת המוצא לבחינת סוגיית הסמכות העניינית ביחס להליך שכאן. על פי הסעיף (בחלקיו הרלוונטיים), מוסמך בית משפט שלום לדון בתביעות כדלקמן:

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה...

(3)תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם...; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין

לעניין תביעות אזרחיות, מבחין אפוא הסעיף בין שני סוגי תביעות: הסוג הראשון - תביעות שאינן נוגעות למקרקעין, שבהן מוסמך בית משפט שלום לדון כל עוד סכומן או שווי נושאן ביום הגשת התביעה אינו עולה על 2.5 מיליון ₪; והסוג השני - תביעות הנוגעות למקרקעין, שבהן מוסמך בית משפט שלום לדון כאשר מדובר ב"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין, או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם" ובכפוף להסדר המלא המפורט בסעיף הנזכר.

נוכח הוראת הסעיף, השאלה הראשונה שבה יש להכריע היא האם המרצת הפתיחה שכאן מהווה "תביעה הנוגעת למקרקעין" אם לאו. מסיווגה של המרצת הפתיחה ייגזר המבחן שיש להחיל, על מנת לקבוע אם היא מצויה בגדרי סמכותו העניינית של בית משפט זה.

2.2 האם המרצת הפתיחה שכאן היא "תביעה הנוגעת למקרקעין"?

הצדדים טוענים כי המרצת הפתיחה אינה "תביעה הנוגעת למקרקעין" משתי סיבות: ראשית, מדובר במקרקעין לא מוסדרים, שלדבריהם נחשבים כמיטלטלין; ושנית, הזכות שעליה מבוקש להצהיר היא זכות חוזית, היינו פועלת ביחסים שבין המבקש למשיב בלבד.

אכן, לו היה הסעד המבוקש בהמרצת הפתיחה הצהרה על תוקפה של זכות הקיימת למבקש כלפי המשיב בלבד - זכות שלפיה מתחייב המשיב כי בבוא היום (אם ירצה להעביר לאחרים את בעלותו הקיימת או העתידית במקרקעין), יציע המשיב למבקש לרכוש את המקרקעין לפני שיציע זאת לאחרים – לו זה היה הסעד, אזי היה הצדק עם הצדדים. זאת, שכן כבר נקבע כי תביעה שעניינה זכות חוזית הקשורה למקרקעין (להבדיל מזכות קניינית לגביהם), אינה מהווה "תביעה הנוגעת למקרקעין", כמשמעותו של מונח זה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט (לקביעה זו ולהנמקותיה ראו: רע"א 7868/95 יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח משה קובל ז"ל (פורסם בנבו, 11.3.1997); ת"א (ב"ש) 74/88 חן-דמרי נ' דניאלוביץ, פ"מ תשמ"ט(3) 240, פיסקה 5; ת"א (י-ם) 7441-05 הפטריארך היווני אורתודוקסי של י-ם נ' מדרשת קדמת ירושלים (פורסם בנבו, 28.10.2010) ובהפניות שם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ