וולף נ' מדינת ישראל

1. בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

2. ביום 29.11.18, בעקבות שימוע בדבר פסילה מנהלית מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, החליט קצין המשטרה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש למשך 60 יום. זאת לאחר שביום 24.11.18 ניטל רישיונו של המבקש, נוכח מעורבותו בתאונת דרכים בה נחבל הולך רגל חבלה של ממש.

3. ההחלטה ניתנה בקשר לתיק תאונת דרכים של המשטרה, שמספרו 522356/2018, ממנו עולה כי ביום 24.11.18, בשעה 19:00, נהג לכאורה, המבקש ברחוב הרצל 35, בנהריה, ופגע בהולך רגל שחצה את הכביש, ולכאורה חשוד בעבירות של התנהגות ללא זהירות בכביש וחבלה של ממש.

4. בבקשה טוען ב"כ המבקש לשורה של נסיבות, שיש בהן כדי להסיר מהמבקש את האחריות לגרימת התאונה, כלהלן:

א. הולך הרגל חצה את הכביש מאחורי רכב "מיצובישי פג'רו", שגובהו כגובה הולך הרגל, והיה מוסתר לעין עד שעבר את רוחב הרכב.

ב. רכב הפאג'רו עמד בצד ימין של מסלול נסיעת המבקש, נגד כיוון התנועה, כשפנסי חזיתו מאירים כלפי חזית רכב המבקש שהתקרב למקום.

ג. מזג האויר היה גשום, והולך הרגל, שלא היה מצויד במטרדיה, התפרץ לכביש במטרה להכנס למושב הנוסע מימין של רכב הפג'ארו.

ד. כשהולך הרגל נגלה לעין הוא פגע בדופן ימין של רכב המבקש, מה שגרם לפציעתו ולנזק לצד ימין של רכב המבקש, באזור המראה הצדדית.

ה. התאונה ארעה בשבריר שניה, בו נגלה הולך הרגל למבקש, כשחזית רכב המבקש כבר עברה את קו החציה של הולך הרגל, ובנסיבות אלה המבקש לא יכול היה למנוע אותה.

ו. לתנאי מזג האויר ששררו במקום ולאורות הפאג'רו המאירים, היו תרומה משמעותית לתאונה.

זאת ועוד, ציין ב"כ המבקש כי השימוע למבקש נערך 5 ימים לאחר שרישיונו ניטל ממנו, בניגוד לחוק, המחייב לערוך את השימוע תוך 3 ימים, ויש בכך כדי להביא לפסלותו.

נטען כי נימוקי הפסילה לא התייחסו לנסיבות המקרה, אלא הושתתו על מדיניות המשיבה. הקצין הפוסל לא התייחס לחומר הראיות בתיק, פציעת הולך רגל, אינה יכולה לעמוד בפני עצמה כנימוק בהחלטת הקצין ולחובת מבקש, הנוהג מזה 60 שנה,  עבירת תנועה בודדת, שגם היא נמחקה מחמת התיישנות.

הוטעם כי המבקש זקוק לרישיון נהיגתו להסעת ****, חולת סרטן, לטיפולים רפואיים, ולצורך עבודתו במעלות.