פסק דין
לפניי תביעה כספית ע"ס 7,200 ₪ שהגיש התובע בגין כספים המגיעים לו לטענתו מהנתבעת.
התובע טען כי רשם את בתו ללימודים בחברת מטיק א.ל. הוראה בע"מ המספקת שיעורים פרטיים והתחייב לשלם 800 ₪ לחודש, עבור 4 שיעורים בשבוע, למשך 7 חודשים, לאחר שהוסבר לו כי היא תוכל להפסיק את המנוי כל אימת שתרצה וכספו יוחזר.
התשלום הראשון בוצע ביום 2.11.2010 ולהפתעתו, כך טען התובע, ביום 2.12.2010 חויב פעמיים בתשלום סך של 800 ₪. לאחר פנייתו, הסכימה חברת 'מטיק' לבטל את החיוב הנוסף אלא שבפועל, התשלומים הכפולים נמשכו 7 חודשים והוא לא הצליח לבטלם דרך חברת האשראי. התובע דרש השבת 7 תשלומים בסך 800 ₪ כל אחד (5600 ₪) בהם חויב בכפל וטען בנוסף כי בתו הפסיקה את הלימודים כעבור 5 חודשים, ולמרות ההבטחה, יתרת התשלום בסך 1,600 ₪ לא הוחזרה. (לכתב התביעה צורף מסמך המלמד על חיובים חודשיים כפולים של 800 ₪).
התובע חזר בעדותו על טענותיו בכתב התביעה והוסיף כי חרף פניותיו לחברה, הכספים בהם חויב לא הוחזרו.
הנתבעת טענה כי אין קשר בינה לבין התובע, מעולם לא ניתנו לו, על ידה, שירותים או ביצעה כל פעולה מולו. העסקה בוצעה בין התובע לחברת מטיק קריות, הכספים שולמו לחברת מטיק והנתבעת לא ידעה ולא נהנתה בכל דרך, ישירה או עקיפה, מכספים אלה.
מר יוסי לוי, מטעם הנתבעת, העיד כי חברת "א.ל. הוראה" (הנתבעת) הינה חברה הנמצאת בבעלותו והוא זה שכתב את הספרים ואת שיטת הלימוד שלה. חברת מטיק הינה חברה עצמאית שהוקמה ע"י אחד בשם דוד יגיל, לאחר שזה עבד ברשות הנתבעת כשכיר, ובמסגרתה יגיל מלמד את השיטה של הנתבעת, כנגד קבלת 25 % מתמורה המתקבלת אצל חברת מטיק, זאת עבור הכשרת המורים שמלמדים במטיק.
חברת מטיק נכנסה לקשיים כספיים והפכה לחדלת פירעון בטרם חלפה שנה ממועד היווסדה ונכון להיום, כך העיד לוי, חובה כלפי הנתבעת עומד על 240,000 ₪, עבור שירותים שניתנו לה.
לוי טען כי שלח ליגיל דרישות לתשלום החוב, גם דרך עו"ד, ואולם ללא הועיל.
לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ולאחר שעיינתי היטב בכתבי הטענות ובכל המסמכים שהוגשו לתיק, לא מצאתי מקום לקבל את התביעה.
התובע מבקש, למעשה, לבסס את התביעה נגד הנתבעת דכאן, לאחר שכבר קיבל בעבר פס"ד כנגד חברת מטיק ולא הצליח לממשו בהוצל"פ, על מסמך הנושא את הלוגו של חברת מטיק עליו הוטבעה חותמת החברה הנתבעת "א.ל. הוראה בע"מ" ומספר ח.פ. שלה.
חותמת הנתבעת מופיעה אומנם על המסמך, אולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להביא לחיובה של הנתבעת, הן נוכח העובדה כי אין כל חתימה בצידה של החותמת והן מפני שהמסמך עצמו אינו מהווה הוכחת תשלום או אסמכתא בדבר קבלת הכספים ע"י הנתבעת. מדובר באישור בגין רישום בתו של התובע ללימודי מתמטיקה בבית הספר 'מטיק', הא ותו לא.
נציג הנתבעת נשאל אודות מסמך זה והשיב כי דוד יגיל השתמש בחותמת הנתבעת, ללא רשות, שלל קבלת כספים כלשהם מתוך הכספים ששילם התובע וטען כי דוד יגיל, עשה שימוש לרעה בשמה של הנתבעת, שלשל כספים לכיסו ונעלם.
ובכן, כפי שעולה מטענות הצדדים ועדויותיהם אין ספק שקיימת זיקה עסקית בין החברה הנתבעת לחברת מטיק, ואולם לפי עדותו של מר לוי מדובר בקשר שמסתכם בכך שאחרונה זו מעבירה קורסים באותה שיטת לימוד של הנתבעת, כנגד תשלום חלק מההכנסות לידי הנתבעת, כשבפועל מדובר בשתי חברות נפרדות.
לאחר הדיון הגיש נציג הנתבעת מכתב דרישה שנשלח לטענתו לחברת מטיק בעניין חובותיה כלפי הנתבעת ובין היתר בגין הכשרת מתרגלים וחומר לימודי, מה שמחזק את גרסתו.
בנסיבות אלה, ומאחר ועדותו של מר לוי נמצאה אמינה עלי, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו, זאת בהעדר כל הוכחה לכך שהנתבעת ידעה ו/או הסכימה לחיוב הכפול ו/או נהנתה בכל דרך שהיא מהכספים בהם חויב התובע.
התובע למעשה לא הצליח להראות קיומה של עילה להרמת המסך בין שתי החברות ולא הצליח להוכיח קיומה של עילה המצדיקה חיוב הנתבעת בחובותיה של מטיק כלפיו ובנסיבות אלה אין לי אלא להורות על דחיית התביעה.
משנדחתה התביעה מחוסר עמידה בנטל ההוכחה, איני עושה צו להוצאות.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.