ודים מולדבסקי נ' שירות בתי הסוהר

1. בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' משניות) בעת"א 15354-09-17 שניתן ביום 17.10.2017, ובגדרו נדחתה עתירת המבקש בה טען לפגמים שונים שנפלו בהחלטות שירות בתי הסוהר, הוא המשיב (להלן: שב"ס או המשיב), שעניינן מפגשי התייחדות של המבקש עם בת-זוגו.

רקע והליכים קודמים

2. המבקש הוא אסיר פלילי המרצה מאסר של שמונה וחצי שנים החל מיום 2.8.2013 בגין הרשעתו בעבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה ומעשי פזיזות ורשלנות. בתחילת מאסרו שהה המבקש בבית סוהר "איילון" (להלן: כלא איילון), בהמשך הועבר לבית סוהר "אשל" (להלן: כלא אשל), וביום 13.11.2017 הועבר לריצוי המשך מאסרו בבית סוהר "אלה".

3. ביום 7.9.2017, בעת ששהה בכלא אשל, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי ובה טען כי נשללו ממנו בחודשים אוגוסט וספטמבר מפגשי התייחדות עם בת-זוגו מבלי שנערך לו שימוע בעניין. בנוסף לכך, עתר המבקש לכך שמפגשי ההתייחדות העתידיים עם בת זוגו יתקיימו בכלא איילון ולא בכלא אשל, בו שהה בעת הגשת העתירה.

           המשיב טען כי דין העתירה להידחות. בתשובתו מסר המשיב כי בת-זוגו של המבקש הוגדרה כפסולת כניסה לבתי הסוהר בתקופה שבין יום 13.6.2017 לבין יום 10.8.2017 לאחר שהסליקה חפצים אסורים. כן נטען, כי הבקשה למפגש התייחדות לחודש אוגוסט שהגיש המבקש נדחתה עקב עבירת משמעת שביצע ביום 2.7.2017, בכך שעזב את מקום העסקתו ללא ליווי מתאים כפי שנדרש ממנו (להלן: עבירת המשמעת), וכי החלטה זו הוסברה למבקש במסגרת ראיון שנערך עמו. אשר לבקשה לקיים מפגש התייחדות בחודש ספטמבר, סמוך לאחר שהועבר לכלא אשל, נטען כי זו נדחתה מאחר שבקשה למתן טובות הנאה נבחנת בכפוף להשתלבות המבקש בבית הסוהר, ואילו לחובת המבקש עבירת משמעת בעברו הלא רחוק. נטען כי אף הודעה זו נמסרה למבקש, במסגרת ריאיון שערך עמו מפקד האגף בו שהה המבקש.

           המשיב הוסיף כי יש לדחות אף את הבקשה לקיים את מפגש ההתייחדות בכלא איילון, שכן אין לבקשה זו כל תימוכין בפקודות הנציבות, ואין הצדקה להחרגת עניינו של המבקשים מהנהלים הקיימים.

4. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיב לפיה הבקשה שהגיש המבקש לקיים מפגש ההתייחדות בחודש אוגוסט נדחתה עקב עבירת משמעת. נקבע כי דחיית הבקשה הייתה בהתאם לסעיף 7 לפקודת הנציבות מספר 04.47.00 "התייחדות אסירים ועצורים" (להלן: פקודת ההתייחדות) הקובע, בין היתר, כי מתן טובת הנאה מסוג התייחדות לאסירים מותנית בהתנהגות טובה במהלך ריצוי המאסר.

           בנוסף לכך, נדחתה טענת המבקש לפיה יש לאפשר לו לקיים מפגשי התייחדות בכלא איילון במקום בכלא אשל בו שהה בעת הגשת העתירה. בית המשפט המחוזי ציין כי העותר ביסס את טענתו, ככל הנראה, על פרשנות מוטעית של סעיף 11(ב) לפקודת ההתייחדות הקובע כי: "נקבע מקום ההתייחדות במקום בו אינו מוחזק האסיר המבקש, יימסר מועד ההתייחדות לקצין האסירים של בית הסוהר בו מוחזק האסיר שביקש את ההתייחדות". נקבע כי מטרת סעיף זה היא "לשריין" עבור אסיר שאמור לעבור למתקן כליאה אחר את מועד התייחדות שנקבע לו זה מכבר, על מנת שלא יפסיד מפגש כזה אך בשל מעברו הצפוי. עם זאת, כך נקבע, סעיף זה אינו מקנה לכל אסיר את הזכות לקיים את ההתייחדות בכל מקום שלבו חפץ, והכלל הוא כי מפגש ההתייחדות יתקיים בכלא בו מרצה האסיר את עונשו.

           אשר לשלילת מפגש ההתייחדות בחודש ספטמבר לאחר שהועבר המבקש לכלא אשל, בית המשפט המחוזי ציין כי הוא "מבין לטרונייתו" של המבקש לעניין זה, אך נראה שההליך היה סביר בשים לב לכך שבת זוגו הייתה פסולת כניסה לפרק זמן מסוים בסמוך לכניסתו של המבקש לכלא אשל, ובשים לב לעבירת המשמעת הנזכרת של המבקש. מכל מקום, כך נקבע, בסופו של דבר עניין זה בא על פתרונו שכן למבקש ניתן אישור למפגש התייחדות במהלך חודש אוקטובר.